השבוע הזדמן להכיר בסיור שארגן משרד התיירות את השומרון – חבל ארץ יפהפה בעל נוף פסטורלי. עד כה הנקודה הכי רחוקה שהגעתי אליה בשומרון היתה העיר אריאל. הסיור המודרך בחבל ארץ זה הנתפס אצל רובנו כעוין, לקח אותי למסע בו התגלתה לי מציאות אחרת ומפתיעה ממה שחשבתי וידעתי. הסיור לווה ע”י יאיר אלמקייס האחראי על התיירות במדרש שבי שומרון שסיפק לנו מידע היסטורי וגיאוגרפי על האזור במהלך הנסיעה.
הסיור החל במצפור “המרפסת של המדינה” בפדואל. המצפור מתנשא כ- 350 מטר מעל פני הים והוצבו בו משקפות נוף לשימוש המבקרים, מהן נשקף נוף אל מרבית שטחה של מדינת ישראל, דרכן ניתן לזהות בקלות רבה תשתיות ביטחוניות ואזרחיות חיוניות לישראל כנתב”ג, כביש 6, אוניברסיטאות, תחנות כוח, איזורי תעשיה ועוד. באופק ניתן לראות את הקו הכחול של הים התיכון.
את השם ‘המרפסת של המדינה’ טבע ראש הממשלה אריאל שרון שביטא בכך את פגיעות מישור החוף, השרון והשפלה בפני עליונותו הטופוגרפית של מי ששולט בשדרת ההר.
במרחק הליכה של כמה דקות מהמצפור נמצא מבצר המצודה (“דיר-קלעה”) המרשים (אינו נגיש לנכים.
אתר התצפית מוסדר ללא תשלום ונגיש לנכים, ישנם שירותים ומי שתייה למבקרים ואיזור תצפית מוצל.
המקום פתוח בימות השבוע (ראשון-חמישי) החל מהשעה 08:00 עד השקיעה, ובימי שישי וערבי חג עד השעה 14:00. בשבתות וחגים מ-10:00 עד השקיעה.
בכניסה לאתר הותקן שער עם אינטרקום, כך שניתן להיכנס ללא בעיה.
שימו לב- היישוב פדואל הינו יישוב דתי, ולכן בשבתות ובחגים ניתן לחנות בצמוד ומחוץ לשער היישוב ולגשת רגלית (מרחק הליכה כק”מ וחצי לכל כיוון).
כתובת – בית אל 1 פדואל
טלפון- 03-9330086
פייסבוק – https://he-il.facebook.com/hamirpesetIL
משם המשכנו בדרכנו לחוות יאיר שהמדריך כינה אותו מאחז בוטיק. המאחז הוקם ב-1999 ונקרא ע”ש אברהם שטרן (יאיר), הוא שוכן על קרקעות מדינה בתוך “הקו הכחול” (תחום התכנון) של ההתנחלות השכנה נופים. למורדותיו שוכן ערוץ אלמגור (בערבית “אל-מג’ור) של נחל קנה.
היישוב מתאפיין בחתך סוציו-אקונומי גבוה והוא אחד היישובים הכי מבוקשים בשומרון עם רשימת המתנה ארוכה. במקום כל השירותים לרווחת התושבים (בית כנסת, ספריה, מעון ילדים ועוד) וכן, טיילת על שמו של אלכסנדר רובוביץ, ארבעה צימרים, שתי בריכות שכשוך חדשות ואומגת אלמגור שהיא האומגה השלישית בגודלה בישראל והאורך שלה הוא 300 מטרים. כל הרחובות במאחז נקראו על שמות של לוחמי הלח”י.
התכנסו במרפסת של בית הכנסת המשקיפה על ערוץ אלמגור המקסים ביופיו, ופגשנו את מנהלת פרוייקט הדגל של המועצה האיזורית שומרון ‘שומרון נעים להכיר’ שירה איגל. ‘מטרת הפרוייקט לקיים קשר בלתי אמצעי בין הציבור בארץ לבין השומרון ולשנות את התדמית שיש לשומרון בציבור הישראלי’ אמרה שירה “אנו מציעים לציבור טיולים מודרכים באוטובוס ממוגן במחיר סמלי של 65 ₪ לאדם. הסיורים יוצאים מתל אביב ועוצרים בכמה אתרי תיירות שונים. ניתן גם לבנות סיור בהתאם לתחומי ההתעניינות של הקבוצה”.
להזמנות : 03-9066402
במהלך הפגישה אכלנו ארוחת בוקר טעימה ביותר ולא שגרתית מעשה ידיו של יונתן אליאש. ארוחת הבוקר היתה מורכבת מסלטים, פשטידות, ירקת מאודים, לחמים, קינוחים ושתיה.
להזמנות 054-671-7115
משם נסענו לשכונה השומרונית בהר גריזים שהינו חלק מהרי השומרון. הר גריזים (ע”פ השומרונים “הרגריזים” ללא רווח) הינו המקום המקודש לקהילה השומרונית. פסגתו של ההר בגובה 886 מ’ מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-450 מ’ מעל סביבתו. כמחצית מהקהילה השומרונית מתגוררת בשכונת “קריית לוזה” אשר על הר גריזים. הכהן הגדול מתגורר תמיד בהר גריזים ובית העלמין השומרוני נמצא בהר גריזים.
בהר מתקיימים טקסי דת שונים, ובקרנו ברחבת הזבח שבשכונה השומרונית בו מתקיים טקס זבח הפסח.
עצרנו במפעל הטחינה הגדול “טחינת הר ברכה“. המפעל שוכן בקצה שכונת השומרונים ומשקיף אל נופי השומרון הפראיים והעמק בו פרוסה העיר שכם.
טחינת הר ברכה הינו מפעל קטן בבעלות משפחת כהן השומרונית המייצרת טחינה כשרה ומשובחת. למרות התחרות הגדולה בשוק הטחינות בעיקר באזור שכם, טחינת “הר ברכה” מצליחה לתפוס לאט לאט נתח שוק רציני בכל הארץ וזה בעיקר עקב היותה טעימה מאד, וזאת עקב היותה עשויה מחומרי הגלם הטובים ביותר. השומשום ממנו מיוצרת הטחינה מיובא מאתיופיה, והיא מיוצרת בשיטה מיושנת שכנראה היא שהופכת אותה לטעימה כל כך. המפעל הנמצא על הר-גריזים מייצר כ- 1.5 טון טחינה ביום ומוכר את מירב התוצרת בישראל וחלק קטן מיוצא לארה”ב.
בנוסף על ההר מצוי יקב “הר ברכה” שהוקם בשנת 2007 ומייצר כ-40,000 בקבוקים בשנה. יקב “הר ברכה” זוכה כל שנה התחרויות בין לאומיות.
ליקב מרכז מבקרים וכן מסעדה בשרית וחלבית. לתיאום ביקור- ניר לביא 052-5775156
המשכנו רגלית למצפה יוסף. מצפה יוסף נמצא סמוך לפסגת הר גריזים בכתף ההר היורדת לכיוון מחנה הפליטים בלאטה, במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה כ-800 מטרים מעל פני הים הצופה על העיר שכם, עתיקות שכם הקדומה, וכן על קבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף.
המצפה מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן להגיע אליה בחופשיות באור יום. מהמצפה בקושי רב הבחנתי בקבר יוסף – כפה לבנה קטנה המוקפת בבתים.
מחנה הפליטים בלאטה בנוי כריבוע שאורך צלעו כ-500 מטר, ומכאן שעשרות אלפי תושביו יושבים על שטח של כרבע קמ”ר – בכך מהווה בלאטה את אחד ממקומות היישוב הצפופים ביותר בעולם.
ממצפה יוסף ניתן לראות גם את הר עיבל וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד: במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובימי ראות-טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה.
מהר גריזים נסענו לאלון מורה, שם פגשנו את בני קצובר במרפסת הגדולה של יקב “כביר” שפונה לנוף עוצר נשימה ומשקיפה לכרמים מהם מייצרים את היין.
דמותו של בני קצובר, מראשי מחדשי ההתיישבות היהודית בשומרון מוכרת לכולנו. קצובר סיפר לנו על המצאת המודל של יישוב קהילתי המאפיין שליש מיישובי יהודה ושמרון כולל אלון מורה. מודל המבוסס על פרנסה פרטית לצד תחומים משותפים ליישוב כחינוך וחברה. מודל שהצליח והועתק ע”י אריאל שרון בשנות ה- 80 למצפים בגליל. היום זו אופנה בקיבוצים ובמושבים. המשיך ואמר שאלון מורה מופיע שלוש פעמים במפות ישראל עובדה המשקפת את כל המערכה שעבר על הזכות להתיישב בשומרון.
אחד הסיפורים שריתקו את כולנו היה גילוי ‘מזבח יהושע’ בהר עיבל ע”י פרופי אדם זרטל. פרופי זרטל שלא האמין שיהושע היה קיים, החליט לחפש אחר ממצאים בחלקו הצפוני של הר עיבל, היכן שאף אחד קודם לא חיפש. הוא גילה גל אבנים גדול – מלא בשברי חרס שכולם רק מתקופת יהושע. זרטל חופר את גל האבנים, ומוצא מבנה מלבני ענק, עליו מפוזרים אפר שרוף ועצמות רבות. העצמות נשלחות לבדיקת די.אן.איי ובנוסף על הראיות שעולות מבדיקת הדי.אן.איי חושף זרטל ממצאים נוספים מהמזבח התואמים את ההלכה היהודית. כל אלה שכנעו את פרופ’ זרטל כי מדובר במקום התהוות העם היהודי. לאחר הגילוי פרופ’ זרטל התיידד עם אנשי ההתנחלויות.
במהלך הסקירה שהוא נתן לנו על השנים בהן פעל לבניה ופיתוח ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ניכר הלהט בדבריו. זיכרונו צלול וכאילו הדברים קרו אך זה אתמול וסיפור ההתיישבות סופר באופן שוטף ומעניין.
לאחר הסקירה המאלפת נכנסו פנימה למרכז המבקרים לטעם מיינות יקב כביר.
היקב הוקם על ידי היינן אליאב הלל והכורם איתמר וייס תושבי אלון מורה.
ביקב מייצרים יינות אדומים משובחים מענבים מקומיים בתנאי אקלים וגובה שמאפשרים איכות ברמה גבוהה. אחד מהם הוא הפורט כל השאר הם יבשים. היינות מיוצרים עם מבט להיסטוריה וכל שמות היינות נגזרים מהתנ”ך – ‘הר עיבל’, ‘הר גריזים’ ועוד. חלק מהיינות זכו בפרסים ובמדליות בתחרויות בין-לאומיות.
ביקב ניתן להינות מחוויה מושלמת של מבחר יינות, סיור ביקב החדש והמעוצב, טעימות יין במרכז מבקרים, מרפסת גדולה שפונה לנוף עוצר נשימה של הר עיבל והר גריזים ולכרמים שממנו מייצרים את היין.
הטיפ של היינן אליאב הלל לטעום יין מן הקל אל הכבד אחרת הטעם מסתבך.
במקום גם מסעדה חלבית בפתוחה בסופי שבוע שנותנת שירות ומענה לתושבי המקום ולמבקרים ותיירים שפוקדים את האזור בה ניתן לערוך אירועים במקום עד 150 איש.
את היין ניתן לרכוש במרכז המבקרים או באתר.
פתוח לקבוצות בתיאום מראש. 052-7966638
פייסבוק יקב כביר – kabir winery
את ארוחת הצהרים אכלנו ב”מרכז מבקרים הגדעונים” שנמצא בגבעת אלומות במרומי רכס איתמר. על הרכס נמצאים מספר מצפים כמצפה שלושת הימים, מצפה מתן ועוד. במרכז הרכס נמצאת מצבה המיוחסת לשופט גדעון, אך אין לשייך מבנה זה שנבנה ב- 1997 לקבר גדעון.
לפני הכניסה למרכז המבקרים צפינו על נוף המטריף הנשקף מהרכס – במערב הר עיבל והר גריזים נפרשו לפנינו כשבאמצעיתם שכם, במורדות הרכס בגיא נמצא הכפר הערבי העויין בית פוריכ, במזרח נצפו הרי גלעד.
מרכז המבקרים הוא בית עץ יפהפה השייך ליפעת משולמי, שמשפחתה הייתה מראשוני המתיישבים בגבעות איתמר, ושמענו מפיה איך הכל התחיל לפני 22 שנה.
את ארוחת הצהרים המעולה הכינה במו ידיה יפעת ממרכיבים שמגדלים על ההר.
מעבר להיות המרכז מסעדה הוא גם מקיים בתוכו מיגוון פעילויות וסדנאות – סדנת מודעות, סדנא מעשית להכרת צמחי מרפא, סדנת לחם, סדנת זוגיות, סדנת הורות, דיקור, רפלקסולוגיה ועוד.
לתיאום ביקור במרכז המבקרים ולהזמנת ארוחה- יפעת 050-4407311
פייסבוק – https://he-il.facebook.com/gidonim/
את הסיור המרתק סיימנו בסטודיו ‘בוץ בגבעה’ הצמוד לביתה של הקדרית בתיה ארדשטיין והנמצא סמוך מאוד למרכז המבקרים גדעונים. ארדשטיין עלתה לארץ מארה”ב בהיותה בת 18. תחילה לצפת, בהמשך לירושלים ולפני כשנתיים לרכס איתמר. היא אם לששה ילדים, אחות מיילדת במקצועה שעשתה הסבה מקצועית לקדרות היא רואה קשר הדוק בין מקצועה כאחות מיילדת לעיסוקה הנוכחי – קדרות. ‘בספר שמות, פרק א’ מסופר על הנשים העבריות שהיו יולדות על האובניים, ואובניים זה כלי העבודה של הקדר’ אמרה.
בסטודיו היא מייצרת כלים, ספלים, קערות ועוד מכלי חימר, מציגה את עבודותיה ומקיימת סדנאות יצירה לקבוצות.
צפינו כיצד היא יוצרת יש מאין כלי יפהפה.
לתיאום ביקור בגלריה-בתיה 052-3445019
היה זה סיור מעניין ומעשיר שחשף אותי לחבל ארץ מרתק, בעל נוף פראי של ארץ בראשית, שהראה לי את הפנים האחרות של השומרון.
אתמול פורסם בדף הפייסבוק של תיירות בשומרון שהתחילה עונת התיירות בשומרון בסימן ‘קיץ משפחתי בשומרון‘.
הכנסו לדף הפייסבוק/אתר ותכננו לכם חופשה מהחלומות בשומרון –
https://www.facebook.com/tourshomron
אתר – http://www.tourshomron.org.il