סרטו של עמנואל קארר בין שני העולמות מבוסס על ספרה האמיתי של פלורנס אובנאס – עולמן של השקופות בנקיון.
כשאנחנו חושבים על נקיון במקומות ציבוריים, לעתים קרובות אנחנו מדמיינים מישהי מקרצפת רצפות, מנקה שירותים, מנקה חלונות ועוד. מאחורי משימות אלה שהינן חשובות לשמירה על סביבה נקייה ובריאה, יש כוח עבודה שלם של נשים “בלתי נראות – שקופות” בד”כ ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שאחראיות לעשות את העבודה הזו, לעתים קרובות ללא הכרה או הערכה מהחברה. הן עובדות שעות ארוכות לעיתים קרובות בשכר נמוך ללא הטבות או ביטחון תעסוקתי.
מריאן וינקלר (ז’ולייט בינוש), סופרת מצליחה, החליטה לבדוק את חייהן ותנאי העסקתן של עובדות הנקיון ואת השפעת המשבר הכלכלי על החלשים ביותר בחברה כחלק מתחקיר לספרה החדש. היא עברה לקן שבצפון צרפת, עיר בה אין לה כל קשרים לחפש עבודה בעילום שם. היא נרשמה במשרד התעסוקה כמובטלת בעלת תואר ראשון, ומשחקת את המשחק עד כמה היא נלהבת לעבוד בנקיון.
היא מתקבלת לעבודה כמנקה חדרי שירותים וניקוי חדרים במעבורת בין ויסטרהאם לפורטסמות בפרק זמן קצר מאוד שבין ירידת הנוסעים מהמעבורת לבין העלייה של הנוסעים הבאים. היא פוגשת נשים העסוקות בהישרדות יומיומית מבלי לדעת מה יביא מחר, יוצרת איתם קשרים אישיים במיוחד עם כריסטל (הלן למברט) אם יחידנית לשלושה ילדים, ומגלה מהי ערבות הדדית, כבוד הדדי, סולדיריות וקשרים חזקים המשותפים בין הנשים גם כשחייהן בחרא תרתי משמע.
הקרע מגיע כאשר מריון מתוודה לפני כריסטל שהיא למעשה סופרת המשתמשת בחייהם כחומר גלם לספרה אותו תכתוב כשתחזור לחייה הנוחים והעשירים. האם כריסטל תסלח לה? האם חבריה לעבודה יסלחו לה שהיא השתמשה בחייהם כחומר גלם לספרה?
הסרט, בין שני העולמות, מעלה שאלות נוקבות: האם שקר מוצדק למרות המטרה הראויה? האם ידידות הבנויה על הונאה היא בכלל ידידות? האם הכוונות הטובות המוסתרות של מריון הן סוג של בגידה בחבריה?
הסרט בו רוב התפקידים בסרט מגולמים על ידי אנשים שהם לא שחקנים ומגלמים את מה שהם עושים בחיי היום יום שלהם, בעיקר הנשים, מציג בפנינו נושא חשוב – הנשים השקופות העובדות בנקיון, שלמרות התפקיד החשוב שהן ממלאות בחברה, הן זוכות לעתים קרובות ליחס של חוסר כבוד וזלזול. הגיע הזמן שהחברה תכיר בערך של הנשים “הבלתי נראות” הללו ובעבודה שהן עושות, תספק להם שכר הוגן, כבוד וביטחון תעסוקתי.
במאי: עמנואל קארר
תסריט: עמנואל קארר והלן דויניק
עיבוד חופשי לספרה של העיתונאית פלורנס אובנה, “מנקות יום” או בשמו הצרפתי וויסטרהאם
צילום: פטריק בלוסייה
עריכה אלברטין לסטרה
מוסיקה מקורית: מתייה למבוליי
הפקה: כריסטין דה ג’קל
שחקנים:
מריאן: ז’ולייט בינוש,
כריסטל: הלן למבר,
מרילו: לאה קארן,
ג’וסטין: אוולין פורה,
מישל: פטריסיה פרייר,
נדג’: אמילי מדלן,
סדירק: דידייה פופן
ג’ולייט בינוש מועמדת לפרס הסזאר לשחקנית ראשית.
צרפת 2021, צרפתית, תרגום לעברית ולאנגלית. 106 דקות.
הפצה בישראל סרטי נחשון ורד קייפ
החל מ – 16/2/2023 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ
טריילר: