בית האמנים ירושלים מציג ארבע תערוכות יחיד חדשות :
אסף אלקלעי / זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023
מיה בלוך / לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל*
שלמה אלפנדרי / קצוות פרומים
עינב צייכנר / מִנְשָׁךְ
פתיחה חגיגית : שבת 9.12.2023 בשעה 12:00
הכניסה חופשית
נעילה: 10.2.2024
אסף אלקלעי / זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023
אוצרת: הדס מאור
תחום התחרות לשנת 2023 התמקד בנושא: שעת דמדומים
מתוך נימוקי הועדה: המתחים השונים בעבודתו של אסף אלקלעי באים לידי ביטוי בתנועה בין מרחבים ובהתמקמות בטווח הלא מוגדר של אזורי דמדומים, שהם לעיתים תכופות אזורים פריפריאליים גיאוגרפית וחברתית. ביצירתו הוא מתעכב על מבנים, מהלכים, דימויים ופעולות, המתקיימים מחוץ לזמן הלינארי השגור, ולצד אלו הוא משלב התערבויות אדריכליות במרחב כחלק ממהות העבודה. התערבויות אלו מזמינות גם את הצופה לפעולה פרפורמטיבית בחלל התצוגה, המשלימה את פעולת האמן עצמו. החשיפה של יחסים גופניים וחברתיים שונים תוך התבוננות בתהליך היצירה ובמקומה של האמנות
בהוויה הקיומית, האישית והקולקטיבית כאחת, מהווה גם מבע רפלקסיבי ביחס למציאות הפוליטית-חברתית בארץ, קל וחומר בימים אלו.
ועדת הפרס: אתי אברג'ל, דרורית גור אריה, הדס מאור
*מפגשי גלריה: שלישי 16.1.24 בשעה 17:00 | שבת 3.2.24 בשעה 12:00
מיה בלוך / לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל*
אוצרת: דרורית גור אריה
העולם של מיה בלוך גדוש, מורבידי בחלקו, וכמו תלוי על בלימה. הוא נוגע בחשכת הנפש, ובה בעת מהול בהומור שחור דק. הדמויות ביצירתה נדמות להזיות או לשכבות התודעה. הבדים גדולים, לעתים מצוירים משני צִדיהם, כאילו חשה האמנית צורך למתוח את הסיפור. לפעמים היא עולה על ציור מוקדם, ושרידי השכבה הקודמת מגיחים ומותכים אל הסיפור החדש. עבודות גרפיט באפור-שחור בתערוכה מהוות מפתח. נשים חשופות איברים, בעלות מטענים פנימיים, כמו שומרות סוד בחלל הבטן. תנוחותיהן כואבות לפרקים. גופים מתקפלים לתוך גופים ונערמים יחדיו. ייסוריהם ניכרים. זהו מסע מוות, אולי קינה.
ציורי השמן הצבעוניים חושניים יותר: דיוקנאות ודמויות שיש בהם מידה של אינטימיות ועמה אותה זרות; מכאן-ומעכשיו, או שמא – לא ממש. הדמויות מִשְׂתרעות מלוא איבריהן על הבד, לא פעם נראות כצפות מתוך סביבה מימית. הופעתן הדיפוזית מפיחה בהן חיים, בטרם יצללו אל תהום הנשייה.
*מפגש גלריה: שבת 27.1.24 בשעה 12:00
שלמה אלפנדרי / קצוות פרומים
אוצר: אילן ויזגן
סדרת העבודות המוצגת בתערוכה זו נוצרה ברובה בהשראת ריקוד הבוּטוֹ, שבו עוסק האמן בעשור האחרון. הבוטו נולד ביפן בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 ומאז נפוץ
בעולם במגוון גרסאות ופרשנויות, המדגישות היבטים שונים, כגון הקשר שבין גוף לנפש או בין רגש לתנועה.
אלפנדרי מביא אל הבד, באופן מדיטטיבי כמעט, את חוויותיו, את מחשבותיו, את תחושותיו ואת רגשותיו כרקדן בוטו וכצייר באמצעות ציור מופשט וצורני. שפת הצבע מונוכרומטית ברובה, מהדהדת את עקרונות זרם הבוטו המסוים, הדוגל בצבעוניות חיוורת, חדגונית, ולעתים בהלבנת גופו של הרקדן לשם טשטוש זהותו והרחבת גבולותיו. חלק מן הציורים נוצרים בעיניים עצומות בניסיון לדמות את רגעי המעבר מערות לשינה, רגעים שבהם אנו משחררים את השליטה בתודעתנו ובגופנו. היד משרטטת את שהלב מרגיש משל הייתה סיסמוגרף הרושם רעידות אדמה.
*שבת 9.12.23 בשעה 13:00: פרפורמנס בוּטוֹ בביצוע אניה קירזנר ושלמה אלפנדרי
*מפגש גלריה: שבת 23.12.23 בשעה 12:00
עינב צייכנר / מִנְשָׁךְ | תערוכה בסדרת נדבך 24
אוצרת: מאשה יוזפפולסקי
עינב צייכנר חוקרת כאב ואלימות המובנים בתשוקה תוך פירוק והרכבה של זהות הטרוגנית, שבה הקורבן מַפְנים את מהות המקרבן ונלכד בקוריו כבתסמונת סטוקהולם. דמותו האלימה והמבחילה של הזכר הוטמעה ואומצה כצל בין שאר משתתפי הקרנבל הפנימי והקולקטיבי.
מִנשך מקפל בתוכו חומרים, אובייקטים ושיירי אנרגיה כעדות לגוף שפעל בסתר, גופה של האמנית. כסוכני שוליים, המְפֵרִים את המנורמל ולועגים לסדר דכאני, אדם-זאב וילדה-זכר מקוללים, נרדפים ובלתי מובנים לעד. מתוך כותרות העבודות והקשרן מבצבץ פה ושם קצה חוט אירוני, העובר בין המסמנים, אך אין בו כדי לפוגג את הצינה המצטברת בעצמות הצופים או להקל עליה.
*מפגש גלריה: רביעי, 3.1.24, בשעה 17:00
בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים. טל' 02-6253653
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00
