טקס פרסי אקו”ם ה-68 בתחום הספרות והשירה ובתחום המוסיקה הקונצרטית
אסף נחום, רוני סומק ויואב גינאי
בין 11 הפרסים שחולקו על ידי אקו”ם, האגודה הישראלית השומרת על זכויות היוצרים בישראל:
פרס על מפעל חיים בתחום הספרות והשירה ע”ש דליה רביקוביץ’ הוענק למשורר רוני סומק
פרס על מפעל חיים בתחום המוסיקה הקונצרטית ע”ש פאול בן חיים הוענק למלחין בוריס פיגובט
פרס מיוחד מטעם הדירקטוריון הוענק למשורר ואיש החינוך אנדד אלדן בן ה-100, מוותיקי קיבוץ בארי ששרד את טבח ה-7.10
בטקס פרסי אקו”ם ה-68 בתחום הספרות והשירה ובתחום המוסיקה הקונצרטית הוענקו 11 פרסים בקטגוריות השונות, מתוקף היותה האגודה ששומרת על זכויות היוצרים בישראל.
בערב שנערך בבית היוצר של אקו”ם בנמל ת”א בהנחיית דורי בן זאב ובמעמד מנכ”ל אקו”ם אסף נחום, יו”ר הדירקטוריון יואב גינאי ובהשתתפות אמנים שונים, הוענקו פרסים לזוכות והזוכים שנבחרו על ידי ועדת פרס בלתי תלויה המורכבת מיוצרות ויוצרים בולטים ומבקרי תרבות. חבר השופטים בתחום הספרות ושירה – חנה גולדברג, שי שניידר-אילת וליאור שטרנברג, ובתחום המוסיקה הקונצרטית ועדת הפרס כללה את אורית וולף, גיא פדר ודן יוהס. גובה הפרסים שחולקו עומדים על 35 אלף ש”ח לפרסים על מפעל חיים, 20 אלף ש”ח לפרס מטעם הדירקטוריון ו-15 אלף ש”ח לפרסים בקטגוריות השונות.
פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו”ם הוענק למשורר בן ה-100 אנדד אלדן מקיבוץ בארי, שהוא ורעייתו שרי ניצלו באירועי ה-7 באוקטובר. הדירקטוריון נימק את הבחירה בכך שאלדן תרם תרומה ייחודית ורבת שנים לתרבות הישראלית, כשבין השאר נכתב כי חלק מיצירותיו נקראות כיום כנבואה שחורה שחזתה את העתיד להתחולל.
פרס אקו”ם ע”ש דליה רביקוביץ’ על מפעל חיים בתחום ספרות ושירה הוענק למשורר רוני סומק. ועדת בפרס כתבה בנימוקיה: “הפרס הוענק על מקומו הייחודי, הפעיל והחד-פעמי בשדה השירה העברית שמתפרש על פני שישה עשורים ושבעה עשר ספרים, המהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית העכשווית”. פרס אקו”ם ע”ש פאול בן חיים על מפעל חיים בתחום המוסיקה הקונצרטית הוענק למלחין בוריס פיגובט. לדברי ועדת הפרס: “יצירותיו ועיבודיו מוכרים היטב לכל ילדי ישראל העוסקים במוזיקה, בנגינה ובשירה, וכעולה חדש-ותיק הוא שואב את השראתו מתמהיל אישי המורכב מהמסורות המוזיקליות עליהן גדל והתחנך בשילוב מורשת ישראל, המקורות ונופי הארץ, ובכך ממשיך את מורשתם של מלחיני ישראל הראשונים”.
בשאר קטגוריות תחום הספרות והשירה, חולקו הפרסים הבאים: פרס אקו”ם ע”ש דבורה עומר לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער, הוענק ליצירה “מי שעף עף” מאת זיו יונתן ולילי רתוק. פרס אקו”ם ע”ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה בתחום השירה, הוענק ליצירה “מה שאיחרנו להציל” מאת אבישי חורי. פרס אקו”ם ע”ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה, הוענק ליצירה “כיצד לכתוב חיסור” מאת ניצה פלד. פרס אקו”ם ע”ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה בתחום הסיפורת, הוענק ליצירה “זאב” מאת ננו שבתאי. פרס אקו”ם ע”ש אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת, הוענק ליצירה “היסוד הנפשי” מאת עמיחי שלו.
בתחום המוסיקה הקונצרטית, פרס ע”ש מנחם אבידום על הישג השנה הוענק ליצירה “תאנה” מאת עומר ברש. פרס אקו”ם ע”ש חיים אלכסנדר לעידוד פרסום היצירה, הוענק ליצירה “Vowels of Human Conditioning” מאת יונתן שנקר. פרס אקו”ם ע”ש מרק קופיטמן ליצירה המוגשת בעילום שם, הוענק ליצירה “אור וצל” מאת אורי ברכה.
לדברי מנכ”ל אקו”ם, אסף נחום: “השנה, לאחר לבטים רבים החלטנו למרות המצב בו נמצאת מדינת ישראל מאז טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בה אנו שרויים, לקיים את טקס הפרסים בסימן תקווה ואחדות. היצירה הישראלית, המילה הכתובה, הצלילים והמוסיקה, יש בהם ערך מרפא וחשוב. דווקא בשנה כזו, עלינו לחזק את היצירה הישראלית ודרכה להעביר מסר של אחדות. גאה להיות חלק מארגון שמוקיר את יוצריו, ומאחל לכל הזוכות והזוכים המשך יצירה פורה גם בימים אלה. בפרוס עלינו השנה החדשה, בשם כל חברי ועובדי אקו”ם נייחל לחזרתם של כל החטופים במהרה, לשלום חיילי צה”ל ולחזרתם של כל המפונים לביתם”.
רקע על הזוכים ונימוקי ועדת הפרס:
פרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו”ם בסך 20 אלף ש”ח ניתן למשורר אנדד אלדן – על עושר יצירתו ועל תרומתו הייחודית ורבת השנים לתרבות הישראלית
אנדד אלדן, יליד יוני 1924 ומוותיקי קיבוץ בארי, הוא משורר ייחודי ומרתק. סגנון כתיבתו מורד ביחס השגור בין צליל למשמעות, בדגש על הצלילים החוזרים על עצמם ונראה כי בעצמם הם מבטאים מעין לחש קסם או תפילה. שיריו הם לא פעם חידה מורכבת, מאתגרת לפענוח. רבים מהם עוסקים בשכול, רוויים בצער, עם זיק של אור מנחם.
יצירתו תורגמה לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. לצד השירה, אנדד הוא איש חינוך מסור, שלימד את ילדי בארי והסביבה ספרות ותנ”ך באהבה לאורך שנים רבות, והם השיבו לו אהבה.
מתוך השכול הפרטי ואבלו על בתו, כתב אלדן שורות שנקראות היום כנבואה מצמררת:
“עַל קִירוֹת בְּאֵרִי כָּתַבְתִּי קוֹרוֹתֶיהָ
מִמְּקוֹרוֹת וּמַעֲמַקִּים קְרוּעֵי קֹר
עֵת קָרְאוּ אֶת הַקּוֹרֶה בַּכְּאֵב וְאוֹרוֹתֶיהָ
נָפְלוּ לַעֲרָפֶל וַאֲפִלַּת לַיְלָה וִילָלָה כְּמָקוֹר
לַתְּפִלָּה כִּי נָפְלוּ יְלָדֶיהָ וְדֶלֶת נְעוּלָה
הוֹרִים לְלֹא רַחֲמִים מִי יְנַחֵם כִּי קְלָלָה
לוֹחֶשֶׁת אַל טַל וּמָטָר וּמֻתָּר לִבְכּוֹת לְמִי שֶׁיָּכוֹל
יֵשׁ שָׁעָה רוֹחֶשֶׁת חֹשֶׁךְ אַךְ יֵשׁ שַׁחַר וְהִלָּהּ”.
מתוך ספרו “שש שעת שחר” (הקיבוץ המאוחד, 2016).
המשורר ורעייתו שרי ניצלו בטבח השבעה באוקטובר בקיבוץ בארי, כך גם מרבית כתביו. במלאת לו מאה שנים, מצא דירקטוריון אקו”ם לנכון להעניק לאנדד אלדן פרס מיוחד על עושר יצירתו ועל תרומתו הייחודית ורבת השנים לתרבות הישראלית.
היצירות הזוכות בתחום הספרות והשירה
חברי ועדת השיפוט: חנה גולדברג שי שניידר-אילת וליאור שטרנברג
פרס אקו”ם ע”ש דליה רביקוביץ’ על מפעל חיים בסך 35 אלף ש”ח למשורר רוני סומק
שירתו של רוני סומק מהווה חלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית העכשווית והיא מתפרשת על פני ששה עשורים ושבעה עשר ספרי שירה. שפתו השירית הקולחת, המדברת ישראלית שוטפת, מבלי לוותר העוצמה השירית הגלומה בדימיון היצירתי, הביאה את שיריו אל קהל רחב וביססה את מעמדו כמשורר ישראלי מרכזי בדורו.
החל מראשית דרכו כמשורר עיצב רוני סומק שפה שירית ייחודית שנשענת על שפה מטפורית עזה, דיבור ישיר ונוכחות כריזמטית הבאה לידי ביטוי באופן שבו מסוגלים שיריו להגיע לקהלים רחבים ולנטרל את מחסומי החשדנות והניכור שמוצבים לא אחת מול שירה עכשווית באשר היא. את כל זאת השיג סומק בזכות היותו אומן של הדימוי המפתיע, החדשני, כמו גם בזכות הדרך החופשית והיצירתית שבה הוא משלב בכתיבתו הקשרים פופולריים שאותם הוא מטעין במשמעויות חדשות. סומק הוא מהראשונים שהטמיעו בשירה העברית את העולם המחוספס של הרחוב התל אביבי, את שפת הרוק, הקולנוע והכדורגל, ובכך הרחיב את האפשרויות הגלומות בה. בספריו המאוחרים יותר החל סומק להביא לידי ביטוי ניכר יותר גם את ההיסטוריה המשפחתית שלו, כיליד בגדד שעלה לארץ בגיל שנתיים, כמו גם את המבט החם, הער והרגיש כלפי דמויות שנמצאות לא אחת דווקא בשולי המבט הציבורי.
רוני סומק הוא גם מן המשוררים הישראלים המתורגמים ביותר ושיריו ראו אור בשפות רבות לאורך השנים, ובין היתר תורגמו לאנגלית, צרפתית, ערבית, קטלנית, תורכית ועוד.
היבט משמעותי נוסף של פעילותו הספרותית קשור גם בעבודתו כמורה לספרות בתיכון ובפעילותו כמרצה אהוב ומבוקש שמביא בלי הרף את שפת הספרות והשירה לקהלים מגוונים ועושה זאת שנים רבות בשכנוע, בנועם ובאהבה.
על כל זאת, ועל מקומו הייחודי, הפעיל והחד-פעמי בשדה השירה העברית, ראינו לנכון להעניק לרוני סומק את הפרס עבור מפעל חיים מטעם אקו”ם.
פרס אקו”ם ע”ש דבורה עומר לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער בסך 15 אלף ש”ח ליצירה “מי שעף עף” מאת זיו יונתן ולילי רתוק
“מי שעף עף” היא יצירה מקורית, מהורהרת, פיוטית, פילוסופית, מלאת רוך ומעוררת השראה. הכתיבה מהודקת, מדויקת, ספוגה בהומור מעודן וחבויות בה תובנות קטנות ומפתיעות. המספר מתבונן בעולם סביבו בסקרנות נפעמת ומשתף את הקורא בתגליות קטנות שהוא מגלה במסע החיים שלו לצד חתול העונה לשם “חתול”. הוא מתבונן בפליאה גם בחתול שותפו לדרך, ונדמה שהמספר והחתול מתמזגים ובעצם אחד הם.
פרס אקו”ם ע”ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה בתחום השירה בסך 15 אלף ש”ח ליצירה “מה שאיחרנו להציל” מאת אבישי חורי
זהו קובץ מגובש ובשל של משורר צעיר ומוכשר, העוסק באופן ישיר, כנה ומרשים בנושאים טעונים דוגמת יציאה בשאלה, גיבוש זהות מינית, ניכור מן המשפחה וחיפוש אחר אהבה. הספר מציג מהלך מורכב העובר משירים שבהם ניכר השבר בילדותו ובנעוריו של המשורר, דרך שירים העוסקים בחיפוש אחר זהות אישית ואהבה, ועד הגעה למקום בטוח ויציב יותר, שבו יכול המשורר להודות בהצלחתו להתגבר על המכשולים שעמדו בפניו, ולהביט בעצמו ובסביבתו במבט שיש בו הכלה, קרבה ותקווה.
כך למשל פותח הספר בשיר נוקב שמופיעות בו שורות פוצעות דוגמת “בְּקּוֹל נִשְׁבָּר/ אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת גֶּדֶם אֱלֹהִים/ כְּמוֹ אֵם הַמְּיַלֶּלֶת גַּעְגּוּעַ לְעֻבָּר” (“פאנטום”) וממשיך בשירים שיש בהם התחשבנות קשה עם ילדותו, המנוסחת באופנים רטוריים ומפתיעים. אך כוחו של הספר הזה טמון גם בכך שחוּרי לא נשאר בתוך העלבון, הקושי והפצע, אלא יודע לתאר בפרקי הספר הבאים את האופן בו נחלץ מהם, למד לקבל את עצמו ומצא את היכולת לאהוב ולהיאהב, “לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ זֶה קָרָה לִי אִמָּא/ אֲנִי מַצְלִיחַ לִחְיוֹת// אִישׁ אֶחָד קָם בַּבֹּקֶר וְהֶחְלִיט שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי”. המהלך מושלם בשירים בהם מאפשר מבטו של חורי גם חמלה ורוך ביחס למשפחתו ולעברו – “הָאֲנָשִׁים שֶׁעָקַרְתִּי חוֹזְרִים,/ נִפְקָחִים כְּמוֹ עֵינִי אָרְנִית לוֹהֶבֶת בַּחֹרֶף”, כמו גם בשיר “נס הרים” המסיים את הספר, שממשיך ומאחד בין הכרת הטוב ובין ראיית יופיו של המקום בשורות כמו:
“תֵּכֶף יְכַסֶּה הָאֹשֶׁר.
פִּגְעֵי חֹרֶף יֻסְתְּרוּ תַּחַת שְׂמִיכַת עֲרָפֶל
[…]
אֲנִי מִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹם הַדְּבָרִים הַשְּׁבִירִים
שֶׁהָאֹשֶׁר מְכַסֶּה”.
על השפה הבוטחת והשליטה השירית שמפגין חורי בשירי הספר, כמו גם על היכולת לבטא תמונה מורכבת של התמודדות, כעס, ניתוק, אך גם של אהבה וחמלה, מצאנו את ספרו ראוי לפרס אקו”ם לעידוד פרסום היצירה בתחום השירה.
פרס אקו”ם ע”ש נתן יונתן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום השירה בסך 15 אלף ש”ח ליצירה “כיצד לכתוב חיסור” מאת ניצה פלד
ניצה פלד כותבת שירה צלולה, בהירה ומתומצתת. היא מתבוננת במתרחש בעולמנו הכאוטי והמבלבל, ובאמצעות כתיבתה היא מנסה לשקף בכנות ובאמינות מה היא רואה. בשיריה היא מפרשת את המציאות המורכבת ורבת הפנים והרבדים שאנו חיים בה, אבל היא אינה מנסה לחרוץ בכוח מסקנות חותכות או לצייר תמונת עולם חד משמעית במציאות הזו, המתעתעת כל כך, שבה לא תמיד ניתן להגיע לשורה תחתונה.
פרס אקו”ם ע”ש שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה בתחום הסיפורת בסך 15 אלף ש”ח ליצירה “זאב” מאת ננו שבתאי
הספר “זאב” הוא וידוי שוצף, נסער ואישי כפי שהוא רהוט ותיאטרלי, מפיה של מי שנחלצה מציפורני טורף. בלשון ובמוזיקאליות צולפות, סוחפות, המתרוממות לא אחת לרגעי שירה, מגוללת הגיבורה מסכת מטלטלת ובה חודר גבר אל חיי אישה, מערער וקורע אותם פיסה אחר פיסה, כמעט עד היסוד. מבלי לחסוך מאום ומבלי להסיט מבט מן האמת, נחשפים פרטיה ומרכיביה האפלים של ההסתננות המבעיתה ושל תוצאותיה.
לאורך העלילה, הכותבת מצליחה לשכן מורכבויות סגנוניות זו לצד זו באופן מקורי ומפתיע, ומייצרת מהן שפה אחידה – ארצית ופיוטית, בוטה ורבת דקויות, מעוררת חלחלה ומביאה לידי צחוק בו בזמן. הכתיבה חומקת מתבניות מוכרות, אינה מתמסרת לז’אנר מוגדר וכמו וממציאה דרך משלה לפרוש עלילה.
גיבורת הספר אינה רק קורבן. יכולתה המרהיבה לתת פה לכל דקויות ההתרחשות, היא היא כוחה. בעזרתה ובזכות כישרונה לספר את סיפורה בדרכה, היא מצילה את עצמה ובמידה רבה נגאלת. זהו ספר חשוב, הן בשל תוכנו ותמרור האזהרה שהוא נושא בתוכו והן בשל הצורה החדשנית בה הוא מעז לספר סיפור.
פרס אקו”ם ע”ש אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת בסך 15 אלף ש”ח ליצירה “היסוד הנפשי” מאת עמיחי שלו
בפסקאות קצרות, ממסופרות, במשפטים לאקוניים שמקצבם סטקטי, מסופרת פרידתו של בן מאב חולה, תוך שהוא סועד אותו בבית החולים ועד מותו. האינטימיות הגופנית והנפשית הנוצרת בין השניים תוך כדי התדרדרותו של האב, מתוארת על ידי הבן בישירות ובכנות אמיצות ומרעידות. הלשון החסכנית, המבוררת, מעניקה לצער כמו גם לחסד, אמינות וצלילות ייחודיות.
“היסוד הנפשי” כתוב כולו בגוף שני – הדובר מדבר על עצמו כעל “אתה” מתחילתו ועד סופו. בה בשעה שהבחירה מייצרת הרחקה, היא מאפשרת ביטוי כן עוד יותר של מעמקי המורכבות והכאב, מקרבת על דרך ההיפוך ומייצרת שפה חדשה.
הספר מצליח לבטא את עומק הזוועה והזיכוך המתרחשים ברגעים אנושיים ופגיעים, שלא לעיתים קרובות אנו מישירים אליהם מבט. לאורכו, הבן המספר מתבונן גם על עברו ועל חייו שלו ועל תמונת המשפחה בה גדל, על אופיה ושבריה. זהו חשבון נפש נוקב ומדויק המאפשר מבט ללא כחל וסרק על הורות ומשפחה, פרידה ואובדן, מהם עשוי שורש קיומנו.
הזוכים בתחום המוסיקה הקונצרטית
חברי ועדת השיפוט: אורית וולף, גיא פדר ודן יוהס
פרס אקו”ם ע”ש פאול בן חיים על מפעל חיים בסך 35 אלף ש”ח למלחין בוריס פיגובט
בוריס פיגובט מלחין, יוצר ואיש חינוך ואקדמיה.
יצירותיו ועיבודיו של בוריס פיגובט מוכרים היטב לכל ילדי ישראל העוסקים במוזיקה, בנגינה ובשירה.
פיגובט הקדיש את מירב כישרונו ומרצו לכתיבה עבור מוזיקאים צעירים מראשית נגינה ועד בגרות, אך בכך לא תמה עשייתו המוזיקלית: יצירותיו בוצעו והוקלטו על ידי מיטב המבצעים והתזמורות המקצועיות בארץ ובעולם בסדרי גודל מכובדים ביותר. כתיבתו העשירה והסוחפת של המלחין , תמיד עשויה ביד אמן, מאופיינת בחוש דרמטי מפותח ובחיפוש תמידי אחר צבעים חדשים והבעה מוזיקלית חזקה וברורה.
כעולה חדש-ותיק שואב בוריס פיגובט את השראתו ממורשת ישראל, מן המקורות ומנופי הארץ אותה הוא משלב עם המסורות המוזיקליות עליהן גדל והתחנך, כך נוצר התמהיל האישי שלו ובכך הוא ממשיך למעשה את מורשתם של מלחיני ישראל הראשונים כדוגמת בן חיים, בוסקוביץ׳, לברי ובני דורם.
פרס ע”ש מנחם אבידום על הישג השנה בסוף 15 אלף ש”ח ליצירה “תאנה” מאת עומר ברש
באופן יוצא דופן, ברוב קולות וללא עוררין קבענו, כחברי הוועדה את הענקת הפרס ליצירה “תאנה”. מצאנו את היצירה מרתקת, חדשנית ביותר ושלוקחת את המאזין להצללות שטרם חווה. היכולת של ברש להעביר את המאזין למטמורפוזות של טבע וזמן, לחקות צלילים ואיוושות של פנים וחוץ, של צמחים וחרקים ובעיקר של תאנה בתוך חוויה של פתיחות, סגירות ובשלות הינה בבחינת חוויה נדירה. המאזינים ליצירה, אף בפעם הראשונה, חווים תחושה של הימצאות באגדה היורדת לניואנסים דקיקים ביותר של חיקויים כליים את הטבע הפראי. ההשראה ליצירה הינה מילותיו של עמרי ליבנת וניכר כי הבסון מקבל כאן גם מעמד של סולן וירטואוזי, דבר המייחד את היצירה אף יותר מכך. לכן אנו סמוכים שניצב בפנינו כישרון גדול שראוי לטפח ולחשוף במידה רבה.
פרס אקו”ם ע”ש חיים אלכסנדר לעידוד פרסום היצירה בסך 15 אלף ש”ח ליצירה Vowels of Human” Conditioning” מאת יונתן שנקר
יצירתו של יונתן שנקר “Vowels of Human Conditioning” (״תנועות למצבים אנושיים״) סוחפת ומסקרנת כבר מצליליה הראשונים. כתיבתו רעננה ואיכותית ונותנת מענה ראוי לכותרתה, כשבאמצעות היותה תקשורתית ואפקטיבית לקול אנושי ולתזמורת, יוצר שנקר מגוון של צבעים, מקצבים ורגשות.
העכשוויות של היצירה טמונה אולי בכך שהיא משלבת סגנונות מוזיקליים שונים יחדיו, מה שעוזר ליצור חווית האזנה תוססת ומהנה עבור כל קהל מאזינים באשר הוא.
פרס אקו”ם ע”ש מרק קופיטמן בסך 15 אלף ש”ח ליצירה המוגשת בעילום שם ליצירה: “אור וצל” מאת אורי ברכה
היצירה, הכתובה לחמישית כלי מיתר במקור, לוקחת את המאזין לחוויה ניאו קלאסית, מלודית ותקשורתית ביותר עם הקהל. הכתיבה רהוטה מאוד וניכר כי המלחין הוא בעל ניסיון עשיר, הבנה סגנונית וצורנית ומחשבה עמוקה. היצירה מצליחה לגעת בכל מי שמאזין לה, כשיש בה נינוחות ורוגע, יצירתיות ותשוקה ובעיקר קו ארוך ומובנה המוביל לחוויה של איזון וסימטריה. היא יכולה להוות גשר להקשבה והכרות עם רפרטואר בן זמננו, דבר החשוב ביותר לחינוך לדור ההמשך וליצירת קהלים גדולים יותר הפתוחים למוסיקה עכשווית.