המרכז לאמנות דיגיטלית חולון מציג:
פתיחת התערוכות “בס בבלון” ו-“תופים ומחולות” ופרפורמנס ב”מכון לחסך חושי מרצון”
מתוך הוידאו פרויקט העוטף קוד נחש, באדיבות האמן
“בס בבלון” – תערוכת יחיד של יונתן עומר מזרחי
“תופים ומחולות” – אנה ווילד וניר שאולוף
אוצר: אודי אדלמן
פתיחה ביום שישי 20.12.24 החל מ-11:00
במרכז לאמנות דיגיטלית, רחוב האמוראים 4 חולון
הכניסה חופשית
התערוכות יוצגו: 20.12.24-15.3.25
“בס בבלון” – תערוכת יחיד של יונתן עומר מזרחי
יונתן עומר מזרחי עוקב ומתעד החל משנת 2020 את חיי עובדי האדמה בעוטף עזה. הפועלים המגיעים מתאילנד, מקיימים חיי עבודה וקהילת מהגרים בסביבה הרחוקה אלפי קילומטרים מביתם. בזמן הממושך בו העובדים שוהים בישראל נוצרים קשרים וקהילות המתקיימות כאיים מרוחקים בארץ זרה. אלו מייצרות תרבות הגירה מקומית, שיח של גורל משותף, נוסטלגיה, ושירת עבודה עם השאיפה לחזור ולהקים חיים חדשים בבית.
במלחמה שפרצה באוקטובר 2023 גם הפועלים נקלעו לקו האש הראשון. זרותם למקום ולמאבק המתרחש סביב אדמה זו היה נוכח עוד קודם אך הם נתפסו כבלתי מעורבים, כמי שנוכחותם זמנית ולמעשה הם חלק מסיפור אחר ומרוחק. העבודה של מזרחי נכנסת לעין הסערה, הסרטים שצילם נוגעים באבל ובעצב, בחוויות הנוראיות שעברו, בטלטלה הרגשית ובאשמת הניצולים. הסרטים מספרים סיפור שכמעט ולא נשמע באינטימיות והמרירות שלו, על המתים והחיים ששרדו, על הטראומה ורוחות הרפאים, על מרקם אנושי שלם שנתקל במציאות לא לו.
את סיפור זה חופף מופע של נחש רובוטי שמופיע ברגעים שונים, במפגשים עם מהנדסים וחיילים, עובדי האדמה והאדמה עצמה. נחש טכנולוגי וחדשני בהופעתו, גם אם גמלוני בתנועותיו, ולא ברור עד כמה הוא משחק או כלי. הוא מוצב בהקבלה קוטבית לנחש האורגני שנע בתנועה חלקה ומהפנטת, ודמותו המיתית היא סמל בעל משמעויות תרבותיות ודתיות. הערבוב בין שני המופעים, הפיזי-מכאני והמדומיין, מתרחש דרך התייחסות האנשים לנחש. בסרטים שיצר מזרחי יחד עם קבוצת העובדים, הוא מופיע כדמות הפועלת מעבר למה שקורה סביבה, או אולי כמי שיודעת את המתרחש בטרם האדם מבין את המציאות.
התערוכה מתקיימת בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.
מתוך הוידאו פרויקט העוטף קוד נחש, באדיבות האמן
“תופים ומחולות” – אנה ווילד וניר שאולוף
״ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את-התף בידה ותצאן כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות״ – שמות טו, כ.
בחלל הפרויקטים של המרכז מוצגת העבודה “תופים ומחולות” אשר הופקה והוצגה לראשונה בחודשים האחרונים, במסגרת ביתן המרכז לאמנות דיגיטלית בביאנלה ה-15 בגוונגג’ו, דרום קוריאה.
מסך תיאטרון נפתח על במה ריקה, ועליה יופיעו, בזה אחר זה, דימויים של אסון. במקביל, השחקנים נערכים באולפן להקלטת הטקסט שילווה את המופע, כשבחוץ הולמים תופי הקרב. בעבודת וידאו דו-ערוצית, מציעים ניר שאולוף ואנה ווילד מבט עכשווי על הסצינה התנכ״ית מספר שמות, המכונה ״שירת הים״. לאחר חציית ים סוף, בני ישראל חוגגים את חירותם ושרים שיר הלל לאלוהים, בזמן שמולם חיילי צבא האויב המצרי טובעים בים.
הסצינה המיתית הזו צוירה ונרשמה פעמים רבות בהיסטוריה של האמנות: מצד אחד חגיגה, התעלות ופולחן, ומן הצד השני זוועות מלחמה, מוות וחורבן. בעבודתם החדשה ״תופים ומחולות״ מסתכלים האמנים על האופן בו התרבות, האמנות והמיתוס מנציחים את הניגוד האכזר הזה, המתקיים שוב ושוב לאורך ההיסטוריה של האנושות.
העבודה הופקה בתמיכת ארטפורט.
סטילס מתוך וידאו, תופים ומחולות, 2024, ניר שאולוף ואנה ווילד
פרפורמנס ע”י: חולֶקֶט – אוּרי קָרין
המכון לחסך חושי מרצון
בתערוכה בוחנת חנה אונשיק מנהיימר את חווית החושים לנוכח המציאות הטכנולוגית-חברתית העכשווית. אנחנו חיים בעידן של הצפה חסרת תקדים של דימויים, ובהם פיקטיבים, מועצמים ואמיתיים המופיעים בערבוב חסר הבחנה. ההצפה מציבה אותנו במשבר אמון ממשי בין קלטי החושים, לבין התודעה השואפת לפרש ולשפוט את הנקלט בהבחנות של אמת ושקר. הקושי לסמוך על החושים המותקפים בדימויים מומצאים או מעוותים מעורר חוסר נחת, עד לרמה של דיסוציאציה וחרדות. מול מצב עניינים זה מקימה מנהיימר את “המכון לחסך חושי מרצון”, אשר חוקר ומפתח אסטרטגיות הגנה ושיקום בינינו לבין החושים. המכון מציע מגוון צורות של נטרול גירויים חושיים, איפוס חוויה, מיקוד מגעים והתבוננות בעצם חוויית החישה. הסביבה מדמה מכון טיפולי מציעה לצופה להשתמש בגופו ובכל חושיו במגע ישיר עם מכשרי המכון ואביזריו.
………………….
אודות האמנים:
יונתן עומר מזרחי הוא אמן וקולנוען שחוקר יחסים שונים לכוח באמצעות פרויקטים המתרחשים במפגש בין יצירתיות לחירום. מזרחי השתתף בתערוכות והקרנות בחללי אמנות שונים כגון גלריית תער, סדנאות האמנים ירושלים, Neue Galerie Graz, CCA Tel Aviv, NKR – Neuer Kunstraum, European Media Art Festival , Galerie im Turm, IKOB Museum of Contemporary Art ו-Ars Electronica.
הוא השתתף בפסטיבלי סרטים כמו Rencontres Internationales Paris/Berlin, Max Ophüls, Lago Film Fest, דוק-אביב, DOK.fest München ופסטיבל הסרטים בירושלים בו זכה בפרס אוסטרובסקי לקולנוע נסיוני ואומנות וידאו.
אנה ווילד (*1987 חיה בתל אביב) אמנית פרפורמנס ומיצב, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים (2011) והתוכנית לתואר שני DasArts באמסטרדם (2015). ווילד מתעניינת בקולות, בדיבור, בארגון של ידע, באנתרופולוגיה, בהיסטוריה, במיתולוגיה, בשירה, בעיצוב גרפי, בחשמל, בבריאה יש-מאין, בניסים, בטריקים, במוזיקליות, בהבנה, במחזוריות, בעברית, באנגלית, בצרפתית, בערבית, בתרגום, בהדפס, בקסם, בהרפתקאה, בידידות ובכוח.
עבודותיה הוצגו בין השאר במוזיאון בת ים לאומנות עכשווית, בזירה הבינתחומית, ירושלים, בגלריה DOOSAN, סיאול, בl’arsenic, לוזאן, בביאנלה בגוונג׳ו, ועוד. עבודתה עולמות, מחזור שירים כנען-עתידני היתה מועמדת בגמר לפרס PREMIO ב2019.
ב2018 הייתה רזידנטית ב Akademie Schloss Solitude, שטוטגרט וב2022 הייתה רזידנטית בארטפורט, תל אביב. בין 2020-22 היתה מנהלת אומנותית שותפה של כנס הפרפורמנס בירושלים. ווילד מלמדת בבית הספר לתיאטרון חזותי ובמחלקה למוזיקה חדשה במוסררה.
ניר שאולוף (נ. 1983) הוא אמן, דרמטורג ויוצר לבמה. עבודותיו נעות בין פרפורמנס, וידאו, מחקר וטקסט, ומוצגות בחללי תיאטרון ואמנות בארץ ובעולם. בשנת 2021 החל לשמש כאוצר ומנהל אמנותי של פסטיבל פולחן הסתיו של הזירה הבינתחומית בירושלים, ואצר את חממת הפיס לאמנות בזירה לשנת 2024. מאז 2015 פועל כיוצר-שותף ודרמטורג בקבוצת ״תנועה ציבורית״. בשנת 2022 הוציא את אלבום הקאלט ״ביי ביי בת ים״ יחד עם אבשלום אריאל.
עבודותיו הוצגו בין היתר בביאנלה לאמנות בגואנגג׳ו, דרום קוריאה, מוזיאון באוהאוס דסאו, מוזונטורם פרנקפורט, גסנראלה ציריך, פסטיבל רוהרטריאנלה גרמניה, מוזיאון תל אביב, המרכז לאמנות עכשווית תל אביב, שוואנקהאלה ברמן, רדינג אינטרנשיונל, פסטיבל מקודשת ועונת התרבות ירושלים, מוזיאון פתח תקווה, ומוזיאון בת ים.
שהה כאמן אורח בתכניות רזידנסי של DAAD ברלין ומוזונטורם פרנקפורט (2024), בית ליבלינג תל אביב (2019), פרנקפורט לאב (2018), גסנראלה ציריך (2016-2017), אסיילום ניו יורק (2014), וכחבר קבוצת המחקר של כתב העת תיאוריה וביקורת במכון ון-ליר (2020-2021).
מלמד בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים.
חנה אנושיק מנהיימר, אמנית רב-תחומית, ילידת קייב. עובדת בניו מדיה, פרפורמנס, מיצב, וידאו, אנימציה ורישום. מרבה להתעסק בנושאים הנוגעים במגדר, טכנולוגיה ומחקר בינתחומי. בוגרת התוכנית ללימודי המשך באמנות, המדרשה (2018). בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במדעי המחשב (2004). למדה משחק בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ולימודי אוצרות בבית ספר שורשים.הציגה תערוכות יחיד בגלריה נווה שכטר (2022), במכון אלפרד לתרבות ואמנות (2021), במוזיאון ינקו דאדא (2019) ומופעי יחיד בתחום הפרפורמנס. השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו”ל (מוזיאון MOCAK , מוזיאון ZUMU, פורום גבעון לאמנות, גלריה הירקון 19, בית האמנים תל אביב, בית הבאר, גלריה בנימין, גלריה אלפרד, גלריה ברבור, גלריה מוסררה, פסטיבל Print Screen, פסטיבל MusraraMix , פסטיבל אוהבים אמנות עושים אמנות). זכתה במלגות ומענקים של משרד התרבות ובפרס קצנשטיין לאמנות רב-תחומית (2023) .
התערוכות מוצגות לקהל הרחב במרכז לאמנות דיגיטלית
עד לתאריך 15.03.25
שעות פתיחה:
ימי ג’ 20:00-16:00, ד’ 18:00-14:00, ה’ 18:00-14:00, שבת 15:00-11:00.
המרכז לאמנות דיגיטלית – האמוראים 4 חולון, 03-5568792.
www.cda.org.il
אודות המרכז לאמנות דיגיטלית:
המרכז לאמנות דיגיטלית נוסד בשנת 2001 בחולון. המרכז הינו אחד מגופי המדיטק והוא פועל בשכונת ג’סי כהן. הוא יוצר נקודות מגע והשקה בין אמנות, חברה, מחקר וטכנולוגיה ומפתח סביבות רב תחומיות, מציג תערוכות נושא של אמנות ישראלית ובינלאומית עכשווית, יוצר פרויקטים ממושכים עם קהילות מקומיות ויוצרים, וכולל פלטפורמות שונות דוגמת ארכיון וידאו ארט ואמנות ציבורית, רדיו חלאס לסאונד ומוסיקה ניסיונית, מעבדת מקס לייצור באמצעים דיגיטליים ואנלוגיים, כתב העת מארב, חדר מוזיקה, בית דפוס ועוד.
השאר תגובה