אשכול תערוכות במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית: מה שהלב רוצה

אשכול תערוכות במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית: מה שהלב רוצה – אמנות כשער לריפוי

יאיר גרבוז ללא כותרת, 2016 טכניקה מעורבת על דיקט מאוסף המוזיאון (צילום_ נטע לנצמן

פתיחת אשכול התערוכות: יום חמישי, 6 בפברואר 2025 | בשעה: 20:00

אשכול התערוכות "מה שהלב רוצה" עוסק בחברה הישראלית ובאמנות הישראלית על שלל גווניה בהקשר לריפוי ולהחלמה. הוא נוגע בצמתים כואבים במציאות הישראלית, כגון טראומות קולקטיביות, כאבים חברתיים ופצעים אישיים, ובוחן כיצד האמנות מציעה כלים להתמודדות, לריפוי ולאיחוי השבר.

המציאות הנוכחית מציפה אותנו רגשית בכל תחומי חיינו. כחברה אנו נמצאים בשלב שבו אין לנו עוד כוח לבכות. התעייפנו מלזעוק ולזעום, ועדיין – הכאב נותר בגוף, והטראומה חקוקה בתוכנו, לא מאפשרת לשאוף או לנשוף. זהו הרגע שבו אנו יכולים לפנות לאמנות – ליצור אותה או לצרוך אותה – כדרך חדשה להקלה על העומס למציאת תקווה מחודשת וכוחות להמשך ההתמודדות.

התערוכות באשכול זה מזמינות את הקהל להתבונן פנימה והחוצה; לשאול: מה אנו מחפשים באמנות: נחמה, כוח, השראה, ואולי תחושת שייכות? באמצעות העושר והמורכבות של האמנות הישראלית, התערוכות הנוכחיות שואפות לפתוח מרחב חדש של התמודדות, של צמיחה ושל תקווה.

״מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית ממשיך להוביל את חזונו להציג ולקדם אמנות ישראלית איכותית, עם יצירות של האמנים המובילים בארץ. באשכול תערוכות זה, המוזיאון מבקש לשקף את רוח התקופה ואת האתגרים החברתיים והלאומיים העומדים בפני החברה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר. האמנות, בעוצמתה ובכוחה, מציעה מזור ותרופה לנפש, ומעניקה תקווה וריפוי לכל מי שחי כאן, בארץ הזו״ – רועי ברזילי, עו"ד – מ"מ וסגן ראש העיר ויו"ר מוזיאוני רמת גן.

★★★★

זיוה ילין: צללי הברושים על הכביש

אוצרת: שרי גולן | עוזרת אוצרת: גילי זיידמן

בתערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של זיוה ילין מוצגים מיצבים ציוריים, עבודות וידיאו וציורים גדולי ממדים – חלקם נוצרו לפני הטבח בקיבוץ בארי ובנגב המערבי, וחלקם אחרי ומוצגים לראשונה. התערוכה עוסקת בטראומה, זיכרון והחלמה מנקודת מבט אישית וייחודית, תוך שהיא שואלת שאלות מהותיות: איך מציירים זיכרון? כיצד נרטיב הזיכרון מתעצב לסיפור זהות ושייכות?

עבודותיה של ילין שוזרות רבדים אישיים וקולקטיביים לשפה אמנותית אוניברסלית ומקומית. לאורך השנים תיארה ילין את הקיבוץ שבו נולדה בציורים מלאי פרטים וירטואוזיים. היא יוצרת בחושך, משלבת תצלומים מארכיוני הקיבוץ ותצלומים עכשוויים, ומשנה אותם באמצעות צבעוניות עזה, מחיקות ופירוק הדימוי המצויר.

זיוה ילין (1962) ילידת קיבוץ בארי היא אמנית ואוצרת ישראלית. ילין, בעלת תואר דוקטור בלימודי פרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן, וכן תארים באמנות מהמדרשה לאמנות ברמת השרון ובית ברל, שימשה במשך כשלושה עשורים כאוצרת ומנהלת גלריית בארי. עבודותיה מוצגות במוזיאונים וגלריות מובילים בארץ ובעולם.

60_210_סמהמדרכה שמאחורי המזכירות פנספרטסופרקריל וזפת על בד_2018 זיוה ילין

★★★

תערוכה קבוצתית עם אורי קצנשטיין
אוצרת: רונית עדן | עוזרות אוצרת: גילי זיידמן, תמי טריסטר

אמניות.ים משתתפות.ים:

אורי קצנשטיין (1951–2018), האדיל אבו ג'והר, שי עיד אלוני, ניבי אלרואי, גיא גולדשטיין, שרון גלזברג, האדי חליל, מאיר טאטי, פנחס כהן גן, מיטל כץ-מינרבו, יוסי לדרמן, אורי לוינסון, סיגלית לנדאו, כרם נאטור, אפרת נתן, סשה סרבר, חנה פרוינד–שרתוק, ליאור שביל, גיל שחר, ליאור תמים.

היצירה של אורי קצנשטיין, המתפרשת על פני למעלה מארבעה עשורים, פרצה גבולות וכבר בתחילת הדרך מרדה במוסכמות. במשך שנות היצירה שלו הוא מתח את גבולות היכולות שלו- הפיזית והריגשית ויצר עבודות שמגיבות בכאב מהול בהומור למציאות המורכבת.

התערוכה הקבוצתית בוחנת את המורשת הרגשית, התרבותית והאמנותית שהשאיר, דרך דיאלוגים אמנותיים עם משתתפות.ים שפעלו לצדו, עבדו איתו או הושפעו ממנו. במוקד התערוכה ניצבות עבודותיו, החל מיצירות מוקדמות משנות ה-70 ועד עבודות שנוצרו לתערוכתו האחרונה במוזיאון היהודי באמסטרדם ב- 2018.

העבודות בתערוכה מתייחסות לטראומות, זהות ושייכות, זיכרון ועתיד, פולחנים מומצאים וגבולות הגוף ויוצרת הקשרים המציעים דיאלוג בין תכנים ומשמעויות.

אורי קצנשטיין (1951–2018), יליד תל אביב, היה אמן רב-תחומי, פסל, מוזיקאי ויוצר פרפורמנס ועבודות וידאו. למד במכון אבני, אוניברסיטת אינדיאנה ובמכון לאמנות בסן פרנסיסקו. ביצירתו שילב מדיות שונות כשהוא חוקר את גבולות הגוף, והסביבה בה חי, מתוך עמדת חשיבה ביקורתית. הוא ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה (2001), השתתף בביאנלה בסאן פאולו והציג תערוכות ומופעים ברחבי העולם. הוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס דיזנגוף ופרס סנדל. שימש כראש המחלקה לפיסול במדרשת בית ברל ולימד באוניברסיטת חיפה.

8×8 אורי קצנשטיין, חנה פרוינד שרתוק, שנות ה '80, מתכת בציפוי אמייל__צילום נטע לנצמן

★★

פרסונה וצל רן טננבאום ויצירות מאוסף צטלין
אוצרת: דינה יקרסון

התערוכה פרסונה וצל מתמקדת בסוגת הדיוקן, אשר עברה גלגולים רבים בתולדות האמנות. השם "פרסונה וצל" שואב השראה ממושגיו של קרל גוסטב יונג, המתארים את הפרסונה – החלק הייצוגי של האדם, והצל – החלק החבוי והמודחק.

התערוכה מחולקת לשני חלקים: החלק הגדול מוקדש לתצוגת העבודות של האמן העכשווי רן טננבאום, ובה דיוקנאות רבים  שצוירו בתקופות שונות. העבודות נעשו תוך התבוננות באנשים הקרובים אליו, ובו עצמו. אלו ציורים אישיים וחשופים שנולדו מתוך הדיאלוג שנרקם בין הצייר לבין הסובייקט-האדם המצויר. 

החלק השני מורכב מיצירות מאוסף צטלין – אוסף פרטי אשר נתרם לרמת גן ב-1959. הדיוקנאות שבאוסף, פרי יצירתם של אמנים מובילים שהיו מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, מרביתם מברית המועצות לשעבר, מזמינים הצצה אינטימית אל חיי משפחת צטלין. הדיאלוג בין שני חלקי התערוכה מציע בחינה מחודשת של אמנות הדיוקן כמעשה-יצירה שבאפשרותו לברוא את האדם על חלקיו השונים ולהוות גם תמונת-ראי לאמן עצמו.

רן טננבאום (1976) יליד כפר סבא. הוא צייר ומורה לציור שכיום חי ויוצר בתל אביב-יפו. טננבאום למד ציור בסדנה לרישום וציור בהנחייתו של ישראל הירשברג בירושלים, ולאחר מכן המשיך בדרכו העצמאית. מעבר למפעלו אמנותי, בשנת 2015 הוא הקים (בשיתוף עם גיא אביטל) את בית הספר "הכולל" לרישום וציור.

אדוה דרורי / מלכת העצב
אוצרת: שרי גולן | עוזרת אוצרת: גילי זיידמן

תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של אדוה דרורי, מלכת העצב, היא מיצב טקסטילי טוטאלי וחושני, המציע חוויה עוטפת ומרגשת למבקרים. חלל הגלריה הופך לעולם שלם: הרצפה מכוסה דשא מלאכותי המזכיר את ילדותה של דרורי, על הקירות עבודות ליבוד מצמר כבשים, במרחב עצמו מוצבים אובייקטים פיסולים מכוסי עבודות פרי יצירתה של האמנית, בבגדי ילדים ורדי מייד, חוטי צמר תלויים ממלאים את הגלריה. יחד הם יוצרים מכלול המזמין את הקהל להתערסל ולהיטמע ביצירות הרכות והעוטפות.

החוויה מכוונת למגוון חושים: מגע, ראייה, ותנועה, תוך יצירת מרחב המעודד רוגע ואינטימיות. עבודותיה של דרורי עשויות מבגדי ילדים, שנאספו בין היתר מקיבוצים, ומשלבות זיכרונות ילדות אישיים עם סיפורים קולקטיביים. התערוכה מייצרת דיאלוג בין אינטימיות פרטית לנרטיב ציבורי, ומטפלת בזיכרון, טראומה ותהליכי ריפוי.

אדוה דרורי (1975), ילידת קיבוץ שריד, היא אמנית רב-תחומית ומטפלת באמנות, היוצרת חוויות אמנותיות המשלבות בין אישי לקולקטיבי, ומעניקות עומק ומשמעות למגוון קהלים. היא בעלת תואר שני בטיפול באמנות, תואר ראשון בהוראת אמנות, ותעודת בוגרת מצטיינת מבית הספר לתיאטרון חזותי. כמו כן, סיימה בהצטיינות לימודי טיפול באמנות לפי הגישה האנתרופוסופית ב-Tobias School of Art & Therapy.

הברווזון המכוער_ צילום אפרת סער אדוה דרורי קירות אמנים

יאיר גרבוז / טראו מה נהיה פה – יצירה מאוסף המוזיאון
זוהר מורג / האור אשר בחושך – קיר אמנית לציון אירועי השבעה באוקטובר

יאיר גרבוז ללא כותרת, 2016 טכניקה מעורבת על דיקט מאוסף המוזיאון (צילום_ נטע לנצמן

שעות פעילות אשכול תערוכות:
יום שני | 10:00-14:00
יום שלישי | 16:00-20:00
יום רביעי | 10:00-14:00
יום חמישי | 10:00-14:00 ו- 16:00-20:00

יום שישי | 10:00-14:00
יום שבת | 10:00-14:00

נעילת תערוכה: 30.6.2025

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, דרך אבא הלל 146, רמת גן

https://www.rgma.org.il

התגובות סגורות.

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

דילוג לתוכן