מימונה 2025 בסימן של אחדות
אחד השולחנות אצל ג'וליה
מאת: אורי שלזינגר (קרדיט צילומים: אורי שלזינגר)
יהודים יוצאי מרוקו בישראל נוהגים לפרסם ולהלל את חגיגות המימונה המתחילות במוצאי חג הפסח ונמשכות גם יום אחרי. חוקרת קהילות ישראל, אסתר שקלים, בדעה בכלל שמקורו של החג הוא ברוּזֶה בָּאע' של יהודים יוצאי פרס (המשך לראש השנה המקראי) וכי החג הועתק במשך השנים למרוקו.
אבל… לא יצאתי במוצאי חג הפסח כדי להתעמק ולחקור את שורשי חגיגות המימונה אלא לראות ולהתרשם כיצד באה לידי ביטוי כיום מסורת רבת השנים של חגיגות המימונה בסביבת מגורי ברמת גן. לאירוע של משה גיל, אליו הוזמנתי, יצאתי רגלית מפני שידעתי שכמות הקלוריות שאוכל בערב זה תהייה גדולה מאד ולכן החלטתי להיערך לכך עוד לפני הגיעי לאירוע…
בדרכי עברתי ברחוב הרצל ברמת גן. באמצע הרחוב ניתן היה לראות ולחוש שהגעתי לחגיגה… ברקע התנגנה מוזיקה ושירים האופייניים לחגיגות המימונה, נראו שולחנות עמוסים בדברי מתיקה ומעוצבים להפליא ומסביב הוצבו כסאות לישיבה. כמנהג המימונה מימים ימימה ניגשתי, ברכתי בברכה המסורתית: "תרבחו ותסעדו" ושאלתי, באדיבות רבה שאלה רטורית, האם אפשר להצטרף? מיד הופנתי לג'וליה (מג'וליה בייקרי) שעסקה באותה עת בהכנת הספינג' המסורתי – זו הזמינה אותי מיד להצטרף…
ג'וליה אמונה על הכנת הספינג'
אחרי שהתכבדתי במיני מתיקה שונים (ממש היה לי קשה 'להרוס' את העיצוב הנפלא) ולאחר מינגלינג קצר עם הנוכחים המשכתי (רגלית כמובן) למימונה של משה גיל (אליה הוזמנתי) אשר נערכה בביתו ליד כיכר גרונר.
אצל משה גיל היתה זו מימונה מליגה אחרת. השולחנות היו עמוסים לעייפה במיני מתיקה רבים ושונים עם 'חלוקת עבודה' מסודרת…
אחד השולחנות במימונה של משה גיל כשבצד ימין על השולחן הז'בן
משה גיל היה במטבח והיה אמון על הכנת המאכלים המאפיינים את המימונה: מופליטה וספינג' וג'ייקוב לקח על עצמו לדאוג לכך שכל אורח או אורחת, קטן או גדול, יקבל טעימה מאלו כשהם עדיין טריים וחמים…
משה גיל בכפתן שחור ולידו ג'ייקוב בכפתן לבן
זו גם הפעם הראשונה בחיי (כן… הפעם הראשונה) שיצא לי לטעום את הנוגט המרוקאי – הז'בן. זה הוא קרם לבן המצופה במיני אגוזים, נימוח ומתוק מאד – לקחתי רק כזית… שוב, הקלוריות הקלוריות… במימונה אצל משה גיל, אשר בה חלק מהאנשים הכרתי, ניתן היה לפגוש ממש את כל שבטי עם ישראל… אשכנזים, ספרדים, חילונים, דתיים, ימניים, שמאלניים… את כולם…
משה גיל בכפתן שחור ולידו מוטי אביו בכפתן לבן ובתרבוש אדום
כמו שאני תמיד אומר, החיים מזמנים לנו הפתעות… אני חשבתי שסיימתי את הערב… אבל לא! הרב סלומון (הגרא"י) הציע לי להצטרף אליו למימונה של הרב שמעון פרץ אשר התקיימה בביתו בפרדס כץ שבבני ברק.
הרב אברהם יעקב סלומון (הגרא"י) יחד עם בנו ישראל שיחגוג בקרוב בר מצווה ומשה גיל בכפתן שחור
השעה הייתה כבר חצות… אבל איך יכולתי לסרב להצעה כזאת… זו הייתה מימונה מסוג אחר… היא היתה משמעותית סגפנית יותר מבחינת הכיבוד ודברי המתיקה והמזון העיקרי שהוגש בה היה מזון רוחני ומופלטות… היתה גם הפרדה בין גברים לנשים… הנשים חגגו בקומה התחתונה ושם גם הכינו את המופלטות והגברים ישבו בקומה העליונה כשהם 'שותים' את דברי התורה של הרב הנוהג לטבל את אמירותיו בבדיחות ובפאנצ'ים (הרב מוכר גם בשמו 'הרב הסטנדאפיסט'…). לא נשארתי במימונה זו זמן רב מפני שחיכתה לי צעדה ארוכה עד לביתי – את הערב סיימתי להערכתי עם כ-12 ק"מ הליכה ועם כ-1,000+ קלוריות…
הרב שמעון פרץ
היה זה ערב של אחדות ואהבת ישראל חוצת שבטים ועדות הנחוצה לנו כל כך, בעיקר בימים אלו… סיימתי את הערב במחשבה – חבל שאין לנו מימונות 365 יום בשנה…(כמובן, שלא כולל הקלוריות…)
השאר תגובה