מהכרעות משפטיות ליישוב סכסוכים
כתיבה וצילום: אורי שלזינגר
כנס יישוב סכסוכים עסקיים בתהליכי חדלות פירעון, שנערך אתמול (05.05.2025) בבורסה לניירות ערך בתל אביב, התקיים לרגל הקמת מחלקת חדלות פירעון במוסד הישראלי לבוררות עסקית, מייסודו של איגוד לשכות המסחר.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר החדש, המכהן כשנה בתפקידו, ציין כי בשנה רגילה נסגרים בישראל כ-40 אלף עסקים, ואילו בשנה האחרונה, לאור הנסיבות, נסגרו כ-60 אלף עסקים. עוד הוסיף ואמר תורג'מן, בין השאר, כי מדינת ישראל היא "מעצמה של רגולציה…"
עו"ד אוריאל לין, יו"ר דירקטוריון המוסד הישראלי לבוררות עסקית ונשיא איגוד לשכות המסחר היוצא, אתגר את הנוכחים בשאלת בסיס: האם ניתן בכלל לשקם עסק שכשל?
לדבריו, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, מטרותיו העיקריות הן:
א) לאפשר שיקום עסק שנכשל;
ב) לנסות ולמקסם את השבת הכספים אותם נתנו המלווים לעסק מסוים.
לין הציב בפני הפאנלים הבאים אחריו שתי שאלות למחשבה:
א) האם נכון להגדיר עסקים כחדלי פירעון גם כאשר החוב עולה על שווי נכסיהם?
ב) אם החזרי הכספים למלווים יהיו גבוהים יותר במקרה של סגירת העסק לעומת השארתו כעסק חי ועובד — מה נכון לעשות?
עו"ד אוריאל לין ושחר תורג'מן (מימין לשמאל)
השופט בדימוס פרופ' אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, דיבר על מגמה גוברת בשנים האחרונות (גם בעולם) של מעבר מהכרעות משפטיות בסכסוכים עסקיים ליישוב סכסוכים.
לדבריו, מגמה זו נובעת, בין היתר, מהגידול במספר התיקים ביחס למספר השופטים, וכן ממעבר מהכרעות שיפוטיות בינאריות בעבר (אשם/לא אשם) להכרעות יחסיות ומורכבות יותר למשל, הכנסת רכיב של "אשם תורם".
פרופ' אשר גרוניס ורו"ח ניר זיכלינסקי (מימין לשמאל)
באירוע רב המשתתפים נכחו, בין השאר, רו"ח חן שרייבר – נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח ניר זיכלינסקי – מייסד איגוד הדירקטורים, ואחרים.
השאר תגובה