מה קורה כשהלב בוחר, אבל המסורת אומרת לא?
בהצגה בחורים טובים, הקונפליקט הזה עולה לבמה בעוצמה, בהומור וברגש, ומזכיר לכולנו שהשאלות הכי גדולות בחיים מתחילות בדברים הקטנים, בחיוך בלב שמתאהב, ובסירוב לוותר גם כשהכול מסביב אומר "אסור".

במרכז ההצגה ניצב מוטי ברנשטיין (תומר בן-רובי), בחור ישיבה חרדי, אשכנזי, שומר מסורת ומוסכמות – עד שהלב שלו בוחר אחרת. נחמי ביטון (כרמל בין), מושא אהבתו, היא לא בדיוק הבחורה שהקהילה החרדית הייתה רואה לצידו: מרוקאית, דעתנית, עם משפחה צבעונית לא פחות ממנה. הרגש שהיא מציתה בו מאתגר את יסודות עולמו ומצית מאבק, לא רק בין-אישי, אלא גם תרבותי.

נעה בירון (רחל ברנשטיין), אימו האלמנה של מוטי, מעיין תורג'מן (אילנה ביטון), אמה של נחמי, מלכי השדכנית (רוית יעקב כהן) וברוך (אורי פרלמן) החוזר בתשובה והעסקן הנאמן שמסייע לה מגלמים יחד פסיפס של קולות מתוך החברה החרדית. כל אחת ואחד מהם מייצג צד אחר במאבק הזה, מתוך דאגה אמיתית לעתיד ילדיהם, אך מבלי להיות מסוגלים לראות שטוב אמיתי יכול להגיע גם מהכיוון ההפוך מהציפיות. התוצאה היא תיאטרון חי, מצחיק, כן ומגוון, שמאיר את הדמויות כאנשים בשר ודם, עם חלומות, פחדים, ותשוקה עמוקה לעשות את הדבר הנכון גם כשהלב והמסורת לא תמיד מסכימים.
ובין כל הניסיונות להפריד, להציל את "הכבוד" המשפחתי, או לשמור על "הצביון", עומדת אהבה פשוטה, אנושית, כנה. וזה בדיוק מה שהופך את בחורים טובים ליותר מקומדיה רומנטית: זו הצגה עם נשמה. הצגה שיודעת להצחיק בקול גדול, אבל גם לשאול שאלות שממשיכות ללוות אותך הרבה אחרי שהאורות באולם כבים.

בתוך כל זה נוכח גם אחמד (אמג'ד באדר), הרוקח הערבי השכונתי, שמופיע שוב ושוב עם חיוך שקט ומבט מפוכח. הוא לא מהדמויות המרכזיות במאבק, אבל נוכחותו המתמדת מוסיפה רובד אחר: הוא עד, לפעמים משועשע ולפעמים נוזף בעדינות, לכל הדרמות שמתרחשות סביבו. הוא לא רק מצחיק, הוא מציף, בלי מילים גדולות, אמת עמוקה על חיים משותפים ועל האפשרות לראות את האחר בלי פחד. אחמד לא מטיף, הוא חושף בלי דרמה את השכבות הדקות של הפחד, הדעה הקדומה, והקווים שאנחנו מציירים סביב עצמנו.

הבימוי מדויק, קצבי, מלא חיים, עם שימוש חכם במוזיקה, תנועה ותפאורה שמצליחה להעביר את האווירה החרדית מבלי לגלוש לקריקטורה. הטקסטים שנונים, הדמויות כתובות ומעוצבות היטב עם ניואנסים שמאפשרים לנו לראות גם את הכאב שמאחורי ההומור, את הפחד שמאחורי ההתנגדות.

ההצגה אינה שופטת אף צד, היא מציגה את הקונפליקט במלוא המורכבות שלו: הפחד של אם שבנה בוחר בנתיב שונה מזה שציפתה לו, הגאווה של עדה שלא מוכנה להיות שוב זו שמתפשרת, הרצון לשמור על הייחוד, מול הרצון לחיות, לאהוב, לבחור.

מעבר לקונפליקט העדתי, בחורים טובים נוגעת גם במתח שבין היחיד לחברה, בין המסגרת הקהילתית המחבקת והמגבילה לבין הצורך של האדם להיות נאמן לעצמו. גם מי שלא מכיר מקרוב את העולם החרדי ימצא את עצמו בהצגה, כי השאלות שהיא מעלה הן עמוקות, אוניברסליות ורלוונטיות לכולנו. מה שמייחד את ההצגה הוא הדרך שבה היא עושה זאת, בעדינות, בהומור עצמי, ובאהבה גדולה לדמויות. היא שואלת בכנות: האם אנחנו באמת חופשיים לבחור את הדרך שלנו? והאם אהבה יכולה לפרוץ את גבולות המוסכמות?

וכשההצגה שואלת: "אולי כדאי לו להתעוור בעצמו כדי לאהוב?" היא בעצם מציעה מבט חדש, לא עיוור אלא דווקא מפוכח , כזה שרואה דרך המסכות, דרך הפחדים, ומבין שמה שמחבר בינינו הרבה יותר חזק ממה שמפריד.

בין סצנה לסצנה, בין סיר גפילטע פיש לקערת חריימה, ההצגה מעבירה מסר פשוט וברור: הגיע הזמן להקשיב ללב, לשחרר מעט מהחוקים הישנים ולהבין שאהבה לא תמיד מתאימה לתבניות מוכנות מראש.
בחורים טובים היא הצגה מהנה, אינטליגנטית ונוגעת, שגורמת לקהל לצחוק בקול ואז לחשוב בשקט. זה לא רק סיפור אהבה, זה הסיפור של כולנו.
אל תחמיצו!
בחורים טובים
מאת: אורן יעקובי
על פי סרטם של: יקי רייסנר, ארז תדמור וחוה דיבון
בימוי: רועי שגב
תפאורה: אדם קלר
תלבושות: אורן דר
מוזיקה: רן בגנו
תאורה: זיו וולושין
תנועה: טולה דמארי
עוזר במאי: נועם פלג
בהשתתפות:
כרמל בין, תומר בן-רובי, נעה בירון, מעיין תורג'מן, רוית יעקב כהן, יניב שביט, אמג'ד באדר, ניסו כאביה, אורי פרלמן, עדי צמח
ההצגה מציגה בתאריכים נבחרים עם כתוביות באנגלית / תרגום לעברית.
צילום פוסטר: גבריאל בהרליה
צילום מההצגה: יוסי צבקר
קליפ ההצגה:
השאר תגובה