ההצגה ריצרד השלישי בתיאטרון גשר מציגה את דמותו המרתקת של ריצ’רד (בגילומה של יבגניה דודינה), דוכס גלוסטר, אדם מעוות בגופו אך חד כתער במוחו, שמשתמש במניפולציות, שקרים ורצח כדי לטפס אל פסגת השלטון. הוא מתמרן את סביבתו, מסית, מהלך קסם על קורבנותיו רגע לפני שהוא מחסל אותם, ובונה את כוחו על פחד, צביעות וציניות מוחלטת.
יבגניה דודינה המגלת את ריצ’רד השלישי בהצגה ריצ’רד השלישי בתיאטרון גשר, צילום לאלי
בבימויו של איתי טיראן, המחזה מקבל משמעות עכשווית וחדה מתמיד. ריצ’רד אינו רק דמות היסטורית מימי מלחמת השושנים באנגליה, אלא סמל לכל שליט ערמומי, כריזמטי ואכזרי, שמנצל את רגשות הציבור כדי לצבור כוח.
ההצגה משקפת את המציאות הפוליטית העכשווית, שבה תעמולה, פייק ניוז, יצירת אויבים מדומיינים ושליטה בנרטיב הציבורי הפכו לכלים חיוניים לביסוס והארכת שלטון.
הבמה הופכת לזירה של תככים ותעתועים, שבה ריצ’רד נושא מונולוגים מהפנטים, מפתה, מאיים, מכריז על ניצחונות ומועד בהדרגה לתוך התהום של עצמו. ככל שכוחו גדל, כך גם פחדיו, עד שהוא הופך משועל ערמומי לשליט פרנואידי שאינו מבחין בין אויב לידיד. זהו מסע מרתק לתוך נפשו של אדם שחייו הם משחק אסטרטגי מתמשך, עד לרגע שבו המשחק יוצא משליטתו.
יבגניה דודינה נכנסת לנעליו של אחד הנבלים הגדולים בתיאטרון ריצרד השלישי. בגילום דמותו של שליט חסר רחמים, היא לא רק שוברת את גבולות המגדר, אלא מעניקה לפרשנות שלה רובד חדש ומרתק. ריצ’רד, מניפולטור מבריק שמטפס לצמרת בכוח שקרים, הסתה ורצח, מקבל עומק נוסף כאשר אישה מגלמת אותו, ההיבט הפיזי והמגדרי מתמוסס, ומה שנשאר הוא משחק עוצמתי שחושף את מנגנוני הכוח שממשיכים לפעול גם היום. דודינה מביאה לבמה ריצ’רד אחר, כזה שמאתגר את הצופים לחשוב מחדש על שליטה, כריזמה ואכזריות.
בהצגה שובצו כמה שירים שמוסיפים רובד רגשי ופרשנות עכשווית למחזה, בהם שיר השלום, למלכה אין בית למלך אין כתר, ושמש. הביאו שמש. הבחירה בשירים הללו יוצרת הדהוד רב-משמעי, שמחבר בין העולם של ריצ’רד השלישי למציאות המוכרת לנו, ומעצימה את המסר הדרמטי של המחזה.
ההפקה של תיאטרון גשר מצליחה לקחת מחזה קלאסי מהמאה ה-16 ולהפוך אותו ליצירה חיה, נושמת ורלוונטית מאי פעם. ריצרד השלישי אינו רק סיפור על מלך שעלה לגדולה ונפל, זהו דיוקן חד ואכזרי של עולם שבו כוח ושקר הם הכלים החזקים ביותר.
השאר תגובה