דרכים מצטלבות של הבמאי לבאן אקין הוא סרט דרמה מרגש ומורכב שמזמין את הצופים למסע לא רק פיזי, אלא גם רגשי, שחוקר את מושגי הזהות, המשפחה והזיכרון.
הסרט, שהוקרן בפסטיבל ברלין וזכה בפרס השני של חבר השופטים, עוקב אחרי ליה, מורה בגמלאות, שיוצאת לאיסטנבול לחפש את אחייניתה, טקלה, שנעלמה לפני שנים רבות. העלילה מציגה את חיפושי ליה אחרי האחיינית, אבל ככל שמתקדם הסיפור, מתברר שהחיפוש לא עוסק רק בטקלה, אלא גם בשאלות של משפחה, זיכרונות מודחקים, וההבנה שאנחנו לא תמיד יודעים מה באמת קרה.
ליה (מזיה ערבולי) היא דמות מורכבת. אישה בשלה, קשוחה, ששואפת להבין את עבר המשפחה שלה ולפתור את תעלומת היעלמותה של טקלה. היא יוצאת למסע שיבחן אותה לא רק כמי שמחפשת תשובות, אלא גם כמי שנאלצת להתמודד עם טעויות העבר שלה. במהלך החיפושים מצטרף אליה אצ'י, צעיר פרוע ובלתי צפוי. הוא לא מתעניין בהתחייבויות או בעבר, ומעדיף לחיות את הרגע. אך ככל שהמסע מתקדם, השניים מגלים קשר עמוק יותר, שבו כל אחד מהם עוזר לשני להבין את הדרך בה הם מתמודדים עם החיים.
הסרט לא רק עוסק בהיעלמות של טקלה, אלא גם באובדן האישי של הדמויות, בחיפוש אחרי קשרים שיכולים להחזיר אותם למסלול או לאחות פצעים ישנים. כל חיפוש אחר טקלה חושף עוד שכבה מהעבר של הדמויות. אצ'י מבין שהוא צריך להתמודד עם סוגיות מהעבר שלו, וליה צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא באמת מוכנה להתמודד עם מציאות משפחתית מורכבת. החיפושים בעיר איסטנבול, המלאה בשדרות תוססות וסמטאות חשוכות, מוסיפים ממד של מתח ותחושת אובדן.
הצילום של העיר איסטנבול יוצר תחושה של עיר חיים אינסופיים, עיר שיכולה גם להרגיש מנוכרת. השיח בין הדמויות, האינטראקציות עם העיר, וגם המצבים המורכבים שבהם הם מוצאים את עצמם יוצרים תחושת מסע פנימי שמחייב את הצופים לחשוב לא רק על הסיפור, אלא גם על הבחירות שאנחנו עושים, על מה שמניע אותנו לחפש, ועל מה שאנחנו מוכנים להקריב למען תשובות שיכולות אולי לא לשנות את התמונה.
מזיה ערבולי מצליחה להעביר בצורה מעודנת ומרגשת את ההתמודדות של ליה עם כאב ואכזבה, יחד עם תקווה ותחושת חיפוש פנימי. אצ'י, בגילומו של השחקן הצעיר, מציע ניגוד מוחלט, ומאפשר להציג את ההבדלים שבין אדם שמחפש תשובות לעומת אדם שחי את הרגע. אך באופן טבעי, הם מוצאים זה את זה, ודרך החיבור ביניהם הסרט מציג את הפערים ואת האפשרות לשנות.
דרכים מצטלבות" אינו רק סיפור על אישה שמחפשת את אחייניתה, אלא יצירה שמתבוננת עמוק בקשרים האנושיים שמעצבים אותנו, בפערים שבין עבר להווה, ובהבנה שמה שאנחנו מחפשים, אולי מחפש אותנו בחזרה.
הסרט יוקרן בבתי הקולנוע בישראל ב-27 במרץ 2025.
דרכים מצטלבות
גיאורגיה 2024 |
גיאורגית | 106 דקות
בימוי: לבאן אקין
משחק: מזיה ערבולי, לוקאס קנקבה, דניז דומנלי
טריילר:
השאר תגובה