פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של יפו ייערך השנה במתכונת דיגיטלית עם מספר הפקות ייחודיות
3-8 בדצמבר 2020
http://www.jaffafest.com/
פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו, Jaffa Fest 2020 Online, פרי יוזמת תיאטרון גשר ובתמיכת עיריית תל אביב יפו ומשרד התרבות והספורט, יתקיים השנה במתכונת דיגיטלית. על אף מגבלות הקורונה והאתגרים הרבים העומדים בפני עולם התיאטרון הישראלי, הוחלט לקיימו באופן מקוון וייחודי. הפסטיבל יכלול תכנים ייעודיים לשידור דיגיטלי ויתקיים בין התאריכים 3-8 בדצמבר. במהלך הפסטיבל יוצגו הפקות מקור מגוונות מהארץ ומהעולם ביניהן:
'ילד תיאטרון' – הצגת יחיד של עידו מוסרי בבימויו של אמיר י. וולף, שתעלה בשידור חי ברשת, במסגרתה עידו מוסרי חושף בערב קברט מוזיקלי יחיד ואישי את ארבעים השנים הראשונות בקריירה שלו משחר ילדותו ועד ימינו.
'שפת אם' – 'מַאמֶעלוּשֶן' –Mamaloshen– דרמת אודיו בשיתוף מכון גתה, מאת סשה (מריאנה) זלצמן (גרמניה), בבימויה של דדי ברון, בהשתתפות: רבקה מיכאלי, נטע שפיגלמן ונטע רוט, במחזה המביא את סיפורן של שלוש נשים משלושה דורות – סבתא, אמא ובת המחפשות את זהותן ושורשיהן. המחזה הינו מעין "הומאז'" להומור היהודי ולתפיסה הדו-משמעית של המושג "אימא יהודייה".
'אם ובנה [ואביו] – קולאז' משפחתי בוידאו– יצירתו של דורון תבורי בהשתתפות אולה שור, רונן יפרח, ועו"ד יונתן ברגמן. זהו פרויקט של תיאטרון גשר, בתמיכת המרכז לתיאטרון ניסויי- מת"ן, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, וקרן ליאון רקנאטי. היצירה מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש בראשית המאה ה-20 ביפו. אישה צעירה אשר נוטשת את בנה התינוק עם אביו ושבה לבית אביה באירופה. סיפור מורכב של הגירה ונישואין שלא עלו יפה והמחיר האישי הכבד שהן גבו.
'התחפשתי לחתול רחוב' – סיור אודיו עלילתי בתלת מימד (D8) ברחובות תל אביב-יפו, מאת אלכסה לרנר ואור מצא, על פי סיפורים קצרים מאת נסים אלוני. חווית הסאונד הייחודית בתלת מימד שלוקחת את המאזין אל נבכי עולמו של נסים אלוני המציג את העיר תל אביב כארץ פלאות חלומית גדושת דמויות ססגוניות. הסיור הינו עצמאי, ועל המשתתפים להצטייד בטלפון חכם ואוזניות.
היישר מארה"ב מגיעה 'המדינה נגד נטשה באנינה' – הצגת אונליין אינטראקטיבית בשיתוף הקהל שעלתה במסגרת פסטיבל Cherry Orchard בבוסטון, על פי "חלומה של נטשה" מאת ירוסלבה פולינוביץ', בבימויו של איגור גוליאק, בהשתתפות: דריה דניסובה (זוכת פרס השחקנית ע"ש אליוט נורטון, 2020). נערה רוסיה בניו-יורק מגוללת את סיפור חייה, החל מילדותה בבית היתומים, דרך עולם הפשע, ועד לעצם היום הזה. המשפט שלה מתרחש לייב בזום אל מול הקהל המשמש כחבר המושבעים. האם נטשה אשמה ברצח? רק הצופים, יחליטו, גזר הדין שלה – בידם. זוהי דוגמה מיוחדת לתיאטרון היוצא אל מחוץ לקופסה ומגיע היישר אל המחשב הביתי. ההצגה תבוצע בשפה הרוסית ובשפה האנגלית ובסיומה יתקיים מפגש עם השחקנית.
הפקה בינלאומית נוספת היא "שיר השירים" – SOS: The Song of Songs – מופע תיאטרלי חדשני. פרויקט ייחודי שבכורתו תוכננה לחודש מרץ 2020 במרכז לאומניות של מיכאל ברישניקוב בארה"ב. לאור המצב בעולם, הבכורה לא התקיימה כמתוכנן. בתקופה האחרונה המופע עבר עיבוד והותאם לפורמט דיגיטלי. ובכך הפך למיצג אומנותי מקוון.
SOS – יצירה ווקאלית המלווה בכלי נגינה של הבימאית והציירת וורה מרטינוב בשיתוף עם המלחין אלכסיי סיסוייב בביצוע של הלהקה המפורסמת INTRADA. במיצג משתתפים שני קריינים ומוזיקאי אחד שמנגן על כלי הקשה ומפתח מורס (Telegraph key).
בפסטיבל ישתתפו שתי הצגות נוספות מפסטיבל מסכת הזהב במוסקבה: 'חסרת נדוניה' מבית תיאטרון פומנקו, מוסקבה, מאת: אלכסנדר אוסטרובסקי, בבימויו של פיוטר פומנקו. אוסטרובסקי, אחד מגדולי המחזאים הרוסיים בן-דורו של איבסן. בקומדיה האכזרית, "חסרת נדוניה", מחזה על אהבה ומוות, כסף ודם, צחוק ודמע.
ההצגה נוספות היא 'אחים ואחיות' מבית תיאטרון מאלי, סנקט-פטרבורג, הצגה בשפה הרוסית ללא תרגום לעברית, על פי יצירתו של פיודור אברמוב, בעיבוד מאת לב דודין, ארקדי קצמן, סרגיי בכטרב ובבימויו של לב דודין. זוהי אחת הצגות החשובות של התיאטרון הרוסי במאה ה-20. יצירתו האפית של פיודור אברמוב מתארת את חיי הכפר בצפון רוסיה בשנות הארבעים.
פירוט מורחב על המופעים המשתתפים:
'המדינה נגד נטשה באנינה' (ארה"ב) – State vs Natasha Banina – הצגת אונליין אינטראקטיבית בשיתוף הקהל שעלתה במסגרת פסטיבל Cherry Orchard בבוסטון מבית תיאטרון, Arlekin Players Theater’s על פי "חלומה של נטשה" מאת ירוסלבה פולינוביץ' בימויו של איגור גוליאק בהשתתפות: דריה דניסובה (זוכת פרס השחקנית ע"ש אליוט נורטון, 2020). זהו סיפורה של נטשה באנינה, נערה רוסיה בניו-יורק, אשר מספרת לנו את סיפור חייה, החל מילדותה בבית היתומים הנידח, דרך עולם הפשע, ועד לעצם היום הזה. המשפט שלה מתרחש לייב בזום אל מול הקהל המשמש כחבר המושבעים. היא פותחת את הלב ומגלה את תשוקותיה הכמוסות, וחלומותיה האישיים ביותר. האם נטשה אשמה ברצח? רק הצופים, יחליטו, גזר הדין שלה – בידם. זוהי דוגמה מיוחדת לתיאטרון היוצא אל מחוץ לקופסה ומגיע היישר אל המחשב הביתי. ההצגה תבוצע בשפה הרוסית ובשפה האנגלית ובסיומה יתקיים מפגש עם השחקנית.
שיתוף פעולה ייחודי בין תיאטרון גשר ומכון גתה ישראל מביא את המחזה העכשווי 'שפת אם' – 'מַאמֶעלוּשֶן'– Mamaloshen דרמת אודיו (שמע בלבד) מאת סשה (מריאנה) זלצמן (גרמניה), בבימויה של דדי ברון, בהשתתפות: רבקה מיכאלי, נטע שפיגלמן ונטע רוט. המחזה מביא את סיפורן של שלוש נשים משלושה דורות – סבתא, אמא ובת המחפשות את זהותן ושורשיהן.
רחל, (נטע רוט) צעירה יהודייה החיה בגרמניה, עוזבת את ה"משפוחה" ועוברת ללמוד בניו יורק. קלרה, (נטע שפיגלמן) אמה של רחל, מגיבה קשה לעבודה שבנה דיוויד, אחיה התאום של רחל עזב לישראל, הצטרף לחסידות וניתק את הקשר עם המשפחה. לין, (רבקה מיכאלי) אמה של קלרה וסבתא של רחל, עברה את השואה ולאחריה הצטרפה למפלגה הקומוניסטית המזרח גרמנית והתכחשה ליהדותה. נפילת החומה וגילויי אנטישמיות גורמים לה לנסות לחדש את זהותה היהודית עובדה הגורמת אי-נחת רבה לבתה קלרה, הרואה בעצמה גרמניה לכול דבר ופוחדת שהיא תשפיע על נכדתה רחל לחפש גם היא את שורשיה היהודיים. העובדה שרחל "יוצאת מהארון" בניו – יורק, מעוררת ביניהן שיח ער הנוגע בשאלות של קבלה, אחריות, אובדן ואשמה. חיכוכים משפחתיים השולחים אותן למסע סוער, נוגע ללב ורווי הומור, בעקבות זהותן ושורשיהן. המחזה הינו מעין "הומאז'" להומור היהודי ולתפיסה הדו-משמעית של המושג "אמא יהודייה".
הפקת מקור נוספת של תיאטרון גשר: הצגת יחיד של עידו מוסרי בבימויו של אמיר י. וולף: 'ילד תיאטרון' – ההצגה תתקיים בשידור חי. ערב קברט מוזיקלי יחיד ואישי בו עידו מוסרי סוקר לעיני הקהל את ארבעים השנים הראשונות בקריירה שלו – החל מהיותו ילד ב-"עלובי החיים" וב-"המלך ואני", דרך תפקידיו השונים בתכנית המיתולוגית "תופסים ראש", "בוב ספוג", "היהודים באים" ועד היום, כשחקן בתיאטרון גשר; מסע של זיכרונות, דמויות, שירים וחיקויים, דרכו ייחשף עולם התיאטרון הישראלי, כפי שהוא נתפס דרך עיניו של מי שהלך והתבגר בו לאורך השנים. פסנתר וניהול מוסיקלי: טל בלכרוביץ׳.
תיאטרון גשר בתמיכת המרכז לתיאטרון ניסויי- מת"ן, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, וקרן ליאון רקנאטי – 'אם ובנה [ואביו]' – קולאז' משפחתי בוידאו. זהו סיפור אמיתי שהתרחש בראשית המאה ה-20, בנמל יפו, לא רחוק מתיאטרון גשר, אישה צעירה תושבת מנשייה (נווה-שלום) נוטשת את בנה התינוק עם אביו ושבה לבית אביה באירופה. הגירה ונישואין שלא עלו יפה. התינוק בן השנה נועץ את אצבעותיו בצווארה של האם, וצריך מאמץ כדי לנתק אותו ממנה. הם לא יפגשו יותר לעולם. פרידה קורעת לב שמרסקת אותה עד מותה.
עשרים שנה אחרי כן, בניו יורק, האישה כותבת – ביידיש – ספר שירים מודרניסטי– ספר שירים יחיד, שיקנה לה תהילה כמשוררת גדולה. הבעל מפרסם באותו זמן בדיוק [בשתי השפות, בעברית וביידיש במקביל] את "ספר הבהמות" – או בשמו השני "ידידים אלמים" – קובץ סיפורים נפלא על חיות בית – מעוטר בציוריו של נחום גוטמן. בנוסף גם מקים ברח' מנדלה 5 בשכונת תל-נורדאו את הרפת הראשונה בתל אביב. הוא סופר וחקלאי. הוא עובר בכפרים ערביים, אוסף אגדות עם ומפרסם אותן תחת שם העט "אבו-נעמן". ונעמן, התינוק? גדל, התגייס להגנה ולמשטרה, ושירת שנתיים דרמטיות כמושל במחוז הגליל של הממשל הצבאי.
אנה מרגולין, משה סטבסקי, נעמן סתוי. הם גיבורי הקולאז' שיצרו בווידאו דורון תבורי, דורי פרנס, אולה שור, רונן יפרח ויונתן ברמן.
'התחפשתי לחתול רחוב' – סיור אודיו עלילתי בתלת מימד (D8) -אגדה עירונית באוזניות ברחובות תל אביב מאת אלכסה לרנר ואור מצא על פי סיפורים קצרים מאת נסים אלוני. הרפתקה מסתורית שכולה סאונד המזמינה את הקהל לצלול אל מעמקי הלילה התל אביבי בשכונת ילדותו של ניסים אלוני. הסיור הינו עצמאי, ועל המשתתפים להצטייד בטלפון חכם ואוזניות.
גבר צעיר שיוצא מבידוד ממושך צועד ברחובות העיר בחיפושיו אחרי אישה חלומית. הקהל צועד עמו אל סדרת מפגשים אמתיים-דמיוניים עם שלל טיפוסים ליליים, בסמטאות העיר ועם חתול רחוב אחד, שיודע הרבה מידי… כשמציאות מתמזגת בדמיון, שפיות בטירוף דעת, ואמת בשקר – מתגלה למאזינים מציאות אחרת, זו שנחשפת רק בלילות.
חווית הסאונד הייחודית בטכנולוגיות D8 תלת מימד לוקחת את המאזין אל עולמו של נסים אלוני המציג את העיר תל אביב כארץ פלאות חלומית גדושה דמויות ססגוניות.
הפקה בינלאומית נוספת היא "שיר השירים" – SOS: The Song of Songs – מופע תיאטרלי חדשני. פרויקט ייחודי שבכורתו תוכננה לחודש מרץ 2020 במרכז לאומניות של מיכאל ברישניקוב בארה"ב. לאור המצב בעולם, הבכורה לא התקיימה כמתוכנן. בתקופה האחרונה המופע עבר עיבוד והותאם לפורמט דיגיטלי. ובכך הפך למיצג אומנותי מקוון.
SOS – יצירה ווקאלית המלווה בכלי נגינה של הבימאית והציירת וורה מרטינוב בשיתוף עם המלחין אלכסיי סיסוייב בביצוע של הלהקה המפורסמת INTRADA. במיצג משתתפים שני קריינים ומוזיקאי אחד שמנגן על כלי הקשה ומפתח מורס (Telegraph key).
בפסטיבל ישתתפו שתי הצגות מפסטיבל מסכת הזהב במוסקבה: 'חסרת נדוניה' מבית תיאטרון פומנקו, מוסקבה, מאת: אלכסנדר אוסטרובסקי, בבימויו של פיוטר פומנקו.
אוסטרובסקי, אחד מגדולי המחזאים הרוסיים בן-דורו של איבסן. בקומדיה האכזרית, "חסרת נדוניה", הוא מצייר עולם גברי של נובורישים בפרובינציה הרוסית, שבה הכסף יענה על הכל. הגברים במחזה משחקים ברגשותיה של אישה צעירה ושובת לב, ובסופו של דבר דוחפים אותה אל מותה. זהו מחזה על אהבה ומוות, כסף ודם, צחוק ודמע.
ההצגה השנייה היא 'אחים ואחיות' מבית תיאטרון מאלי, סנקט-פטרבורג, הצגה בשפה הרוסית ללא תרגום לעברית, על פי יצירתו של פיודור אברמוב, בעיבוד מאת לב דודין, ארקדי קצמן, סרגיי בכטרב ובבימויו של לב דודין. זוהי אחת הצגות החשובות של התיאטרון הרוסי במאה ה-20. יצירתו האפית של פיודור אברמוב מתארת את חיי הכפר בצפון רוסיה בשנות הארבעים.
כיצד נראו החיים לאחר מלחמת העולם השנייה? העבודות בשדה, החתונות, החגים, חזרתם של הגברים מהחזית, הקולנוע הראשון ועוד. החלומות והאכזבות של האנשים שחיו באמצע המאה ה-20, לא שונים בהרבה מאלה שלנו. זהו שיר הלל מרחיב לב המציג פסיפס ססגוני ועשיר של החיים ברוסיה בעידן ההוא.
