טוקיו רועדת: על נאמנות אחריות אישית ומה שביניהם

אסונות טבע קטלניים פקדו את העולם מאז ומתמיד שזרעו הרס וחורבן סביבתי, גבו חיי אדם וגרמו לנזקים אדירים. סרטו של הבמאי אוליבייה פיון (Olivier Peyon) טוקיו רועדת, שנוצר בהשראת סיפור אמיתי, מעלה שאלות בדבר נאמנות ואחריות אישית.

הסרט מגולל את סיפורה של אלכסנדרה ( קרין ויאר) , מנהלת צרפתיה צעירה שהועברה לטוקיו כדי לאייש משרה בכירה בבנק. ביום ה- 11.3.2011 שעה 14:46 (שעון יפן) במהלך הליך פיטורין של עובד, התרחשה רעידת אדמה עוצמתית מול חופי צפון-מזרח האי הונשו סמוך לבירת מחוז מיאגי העיר סנדאי, שגרמה לגלי צונאמי בגובה של כ-10 מטרים ששטפו את האי הונשו, וגרמו לאסון הגרעיני בתחנת הכוח בפוקושימה, השני בחומרתו אי פעם.

הרעש העוצמתי הגיע עד לטוקיו, אף שהעיר מרוחקת יותר מ-130 ק”מ ממוקד הרעש. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים בטוקיו, הרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות.

העסקים ביפן מושתתים על קודים תרבותיים מאוד ברורים שהתהוו לפני שנים רבות, ואחד החשובים שבהם הוא שהפרט מוותר על רצונותיו האישיים למען הכלל, צרכי הכלל חשובים יותר מצרכי הפרט, והנאמנות למקום העבודה היא בראש סדר העדיפויות. קודים שעדיין משפיעים על החברה היפנית במאה ה-21.

אלכסנדרה מצאה את עצמה מתמודדת עם דילמה מוסרית למי נתונה הנאמנות שלה? למקום עבודתה (למנהליה וחבריה לעבודה) או למשפחתה?

מחד, מנהלה הישיר של אלכסנדרה שטרח להזכירה שהוא נאבק קשות לסדר לה את המשרה ביפן, דרש ממנה לבוא לעבודה כרגיל ולארגן את רשימות העובדים לקראת פינוי על פי החלטת הנהלת הבנק שמקום מושבה בפריז, ומאידך בעלה שישב בהונג קונג דרש ממנה לעזוב את הכל ולבוא אליו להונג קונג עם שני ילדיהם.

היא הלכה בין הטיפות תוך ניסיון לרצות את שני הצדדים ולמצוא מידה של אנושיות בתוך כל הכאוס מסביב, והופתעה כשהתברר לה שמנהלה אינו עומד בהבטחתו לפנות את העובדים למקום מבטחים, ויתרה מזאת הוא עצמו נטש לצרפת והשאיר אותה לבד למצוא פתרונות לעצמה ולעובדים שהוזנחו מאחור.

הסרט מראה את הצד המכוער של הבנקים הדואגים רק לרווחיהם ומתנערים מהמחויבות והאחריות האישית שלהם כלפי עובדיהם כשמתרחש אסון טבע, ונוגע בהבדלים המנטליים והתנהגותיים בין המזרח למערב בעת משבר.

זוהי דרמה אנושית ומרגשת על נאמנות, אחריות אישית ומה שביניהם.

יוצרים
בימוי: אוליבייה פיון Olivier Peyon
תסריט: אוליבייה פיון וסילרי ברודי
צילום: אלכסיס קיברשין
סאונד: מרק אנגלס, פרנסואה דומון, תומא גודה
עריכה: טינה בז
מוסיקה מקורית: מנואל רולן

שחקנים
אלכסנדרה: קרין ויאר KARIN VIARD
אמאני: סטפן בק STEPHANE BAK
קימיקו: יומי נריטה YUMI NARITA
בס: פיליפ אושן
מישל: ז’אן פרנסואה קיירי
ביאטריס: אמלי גבואה-קהן
ברטרן: צ’רלי דופון
קאמי: נולה בלוסום
ויקטוס: סימון אייש
צרפת 2021, 101 דקות צרפתית תרגום לעברית ואנגלית
הפצה בישראל: קולנוע חדש כוכב בע”מ
החל מ 27.10 בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ

לינק לטריילר:


התגובות סגורות.

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

דילוג לתוכן