ברוקר הוא סרט דרמה דרום קוריאני משנת 2022 שנכתב ובוים על ידי הבמאי היפני הירוקאזו קורה-אדה, שנכתב בהשראת התופעה הקוריאנית של “קופסאות תינוקות” שמוציאות כנסיות לתינוקות לא רצויים.
סאנג-יון (קאנג-הו סאנג) הוא הבעלים של מכבסה ידנית ומתנדב בכנסייה הסמוכה, שם עובד חברו דונג-סו (גאנג דונג-וון). במקביל לעבודתם הם מנהלים עסק לא חוקי ולא מוסרי – סחר בתינוקות לשם עשיית רווח. סאנג-יון גונב תינוק שננטש ע”י אמו מקופסת התינוקות הנמצאת בחזית הכנסיה, ודונג -סו (גאנג דונג-וון) מוחק את צילומי האבטחה של הכניסה שמראים כי התינוק הושאר בקופסת התינוקות. סאנג-יון הופתע כשהאם סו-יונג (לי ג’י-און) חזרה למרות שהיא השאירה פתק שהיא תחזור. בסופו של דבר היא מסכימה ללוות את שני הגברים במסעם אחר חיפוש הורים מאמצים לבנה וו-סונג (פארק ג’י-יונג) שיראו לה ראויים לגדל את בנה, אבל בכפוף לסכום גבוה. במסעם אחר ההורים הפוטנציאליים המשטרה שתי בלשיות עוקבות אחריהם בגילומם של ביי דונה ולי ג’ו-יאנג.
במציאות סחר בתינוקות הספוג בתאוות בצע מעורר בנו רגשות שליליים, אבל בסרט הבמאי הציג את שניהם כאנשים חביבים ונחמדים שחיים בשולי החברה ומגלים רוך וחמלה בתוך האכזריות וחוסר המזל של החיים.
חלקו הגדול של הסרט מתרחש על הכביש בטנדר חבוט המתפתל בערים ובעיירות של דרום קוריאה בזמן שמוכרי התינוקות מחפשים הורים מאמצים מתאימים לוו-סונג, כששתי השוטרות נמצאות במרדף לוהט אחריהם. התסריט של קור-אדה מערב גם חקירת רצח, יחד עם נושאים של זנות וניאוף.
הסרט ברוקר בועט בבטן, ומעלה שאלות נוקבות ומוסריות – מה ההבדל בין אם הנוטשת את תינוקה כי אינה מסוגלת לגדלו לבד לבין אם המבצעת הפלה מאותה סיבה? מדוע מחירן של בנים בשוק האימוץ הלא חוקי גבוה מזה של בנות?