תערוכת יחיד חדשה בבית האמנים תל אביב:
אלישע בנוביץ' / תמיד מצייר
אוצרות : ורה פלפול ואריה ברקוביץ
פתיחה חגיגית : 4.4.2024, יום חמישי, בשעה 19:30
הכניסה חופשית
נעילה : 27.4.2024
תערוכה רטרוספקטיבית של האמן אלישע בנוביץ' המסכמת 50 שנות ציור, רישום, איור וקולאז'. תערוכת היחיד הראשונה של בנוביץ' הוצגה מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, מלחמה שנטלה ממנו את התשוקה להציג; הוא לא הפסיק לצייר ולרשום, אך לפרנסתו עבד כמעצב גרפי. כעת, לאחר שהאוצרים פלפול וברקוביץ נחשפו לעבודותיו, הן מוצגות בתערוכה בבית האמנים ובקטלוג מודפס בן 120 עמודים. עבודותיו עוסקות בקשר בין האדם לנוף מולדתו ולמשפחתו, על מורכבתו ועל האהבה הפשוטה שהוא נושא בתוכו.
עבודתיו של בנוביץ' עוסקות בנוף הישראלי וביחסים בין אדם למשפחתו ולעצמו. כבן קיבוץ רמת השופט, שבו נולד וגדל, נראה שהיחס לנופי הקיבוץ בפרט והארץ בכלל חרוט עמוק בנפשו וביצירתו: הדמויות מתחברות לנוף, מבקשות לחיות ולאהוב בתוך מורכבות של מקום ושל ארץ. ברבים מציוריו המופשטים מתגלים מתווי נוף של גבעות ואדמה חשופה; הטבע המאפיין את הקיבוץ, שממנו היגר לעיר כאדם בוגר, מקועקע שוב ושוב על פני הבד כמחווה רישומית שהיא הדי־אן־איי של עבודותיו.
בנוביץ' למד במדרשה לאמנות בשנות ה־60; בין מוריו היה רפי לביא. הוא פיתח סגנון אישי באיורים ובקולאז'ים המתארים דמויות אנושיות ואת מערכות היחסים בינן לבין עצמן, ובציורים הנעים בין מופשט להבזקי נוף. בקומפוזיציות ובשפה הצורנית והחומרית של ציוריו בולט סגנון הטאשיזם, שמאופיין בפרץ אינטנסיבי של כתמי צבע וקוויות קליגרפית, ושמפליג למחוזות ההפשטה הפואטית. בסדרות רבות של ציוריו משלב בנוביץ' סימנים של נוף שהוא ספציפי, ובה בעת הוא כל־מקום – כזה שנוגע בפנטזיה, ברגש ובפיוט. הציורים דינמיים, ומורגשות בהם נגיעות מכחול קצביות ורפטטיביות. הנחת הצבע יוצרת כתמים וצורות המתפרצות בקומפוזיציה א־סימטרית.
במופשט של בנוביץ' ניכר מבט שמחלק את הבד לצורות גיאומטריות, וקומפוזיציית צבעים וכתמים היוצרת אינדקס צבעוני ומוזיקלי. זאת לצד השפעת הנוף המקומי, שבמקרים רבים נחווה ומתואר כאילו
ממעוף הציפור המתבוננת מטה לעבר הקרקע, שבה חרושות חלקות אדמה חקלאיות מעובדות, ולחלופין מה שעשוי להיראות כמסלולי המראה או מתווים אורבניים של כבישים וערים סואנות.
במספר רישומים וציורים מתוארים מצבי פנטזיה וחלום של ריחוף ותעופה. בולטות גם קומפוזיציות חוזרות ונשנות של זוגות במצב של ריחוף. לצדם רישומים של ילד המרחף וגולש, כמעט מתרסק במעופו לעבר מקום שנראה כמו קיבוץ או כפר.
ברישומים ובאיורים של בנוביץ' מופיעות דמויות אנוש ארכיטיפיות וקומיות, בעלות גוף גדול וגפיים דקות. דרך רישום מהיר ממלאות הדמויות הקוויות את מרחבי הדף, ומתארות על פי רוב סיטואציות יומיומיות של סצנות משפחתיות וזוגיות; יש בהן ניחוח של קומדיה אנושית פנטסטית, המצוירת ברוח גרוטסקית משהו. רישום הדמויות הוא בקווי מתאר מינימליסטיים, והנשים והגברים מעורטלים לא פעם, לעיתים עירומים ונעים במרחב לא מוגדר, תלושים מהקרקע וכמו מרחפים מעליה. תנופת רישומן והתנועתיות שבהן משדרת חופש – החופש להיות, לעשות ולאהוב. בקולאז'ים מחבר בנוביץ' בין איור, רישום, ציור והפשטה. גזירי מגזינים, מפות אטלס, קטעי טקסטים מעיתון "הארץ", מילים בודדות, אותיות ורישום קווי מתחברים ליצירת קומפוזיציות עם רמזים אוטוביוגרפיים, נוכחות בולטת של מקומיות ומבע אירוני על המציאות.
עבודתו של בנוביץ' לוקחת אותנו למסע אישי שהופך לאוניברסלי, מסע מלא בפנטזיה, משאלת לב, תשוקה ודמיון המרחף מעל חיי היומיום.
בית האמנים תל אביב ע"ש יוסף זריצקי
אלחריזי 9 תל אביב-יפו / https://artistshouse.org.il/
שעות פעילות: ב'-ה' 10:00-18:00; ו' 10:00-13:00; שבת 11:00-14:00
