"דבי הייתה פה", סרטה של דנה גולדברג, הוא דרמת מתח פסיכולוגית המעמידה את הצופה בפני שאלות עמוקות על זיכרון, אמת וזהות, ומותירה אותו עם חידה שבאה לידי פתרונה בסופו של הסרט.
דבי (כרמית מסילתי) חוגגת את יום הולדתה ה-51 במחלקה הסגורה בבית החולים גהה, לצד בת זוגתה ריבה (איילת מרגלית). אל חייהן נכנסת מיכל (חווה לוי רוזלסקי), סטודנטית לוידאו-תרפיה, שבאה ליצור עם דבי סרט אישי. ככל שהסיפור מתפתח, הסיפור שמציגה דבי למיכל מתערבב עם סתירות ופערים, ומיכל מוצאת את עצמה במסע נואש אחרי תשובות, כשהסקרנות שלה והתשוקה לגילוי הופכות לאובססיה, היא חורגת מהמגבלות המוסריות שלה ויוצאת למרדף שיגרום לה לחצות קווים.
הסרט, שמבוסס על שפה קולנועית של מוקומנטרי, ממציא גישה חדשה ומרעננת לסיפור. השחקניות איילת מרגלית, כרמית מסילתי, וחווה לוי רוזלסקי מביאות לכל דמות ניואנסים עזים, כשכל אחת מהן נדרשת להציג את סיפורה מנקודת מבט אינטימית ומורכבת. תוך כדי התקדמות העלילה, הצופה מוצא את עצמו נחשף לסיפור המורכב של דבי וריבה , ובסופו של דבר על כל הדמויות שסובבות אותן.
העיצוב הקולנועי של הסרט מהווה את אחד מההיבטים החזקים ביותר בו. כל פרט, כל תנועה של מצלמה, כל שינוי זווית, יוצר תחושה של חקירה ותעלומה. תהליך הגילוי לא רק מתרחש עבור הדמויות, אלא גם עבור הצופה בו כל תשובה שנחשפת רק מובילה לעוד שאלה.
בנוסף, הסרט מעניק דגש משמעותי לדינמיקות האנושיות שהוא מציג. הוא לא רק מתאר את מערכת היחסים בין דבי וריבה, אלא גם חושף את הקשרים שמתרקמים בין הדמויות השונות, כשכל אחת מוסיפה את נקודת המבט שלה להבנת הסיפור המורכב. הסרט בנוי כקולאז' של עדויות בגוף ראשון, כאשר כל דמות מגלה את חלקה בסיפור. עם חשיפת רבדי הסיפור, מתפשט לעינינו מערך אנושי עשיר המשלב קשרים מורכבים ודינמיקות נפשיות עמוקות.
הסרט מצטרף למסורת קולנועית שבה האמת אינה תמיד ברורה, וכפי שמסבירה הבמאית דנה גולדברג: "בער לי להביא אל המסך דמויות שחוו משבר נפשי, בשפה המתרחקת מסטריאוטיפים ומרומנטיזציה של השיגעון. בוער לי לתת את מרכז הפריים לנשים מעל גיל חמישים – לא רק כאימהות או סבתות, אלא כדמויות ראשיות עם כל המורכבות שלהן, הפחדים, הכעסים, הצרכים, הרצונות והתשוקות."
"דבי הייתה פה" הוא סרט שנבנה תוך צמצום מקסימלי של עלויות הפקה, מה שמוביל לניסוי קולנועי מרתק. לא נעשה שימוש במצלמת קולנוע מקצועית, אלא בחרו לצלם במצלמות וידאו ביתיות, סמארטפונים, מצלמות רכב ומצלמות גוף משטרתיות. גולדברג מדגישה כי המצלמות הללו לא "מתחפשות" למצלמות קולנוע, אלא מתפקדות כפי שהן, ומביאות עימן את היתרונות והחסרונות שלהן באופן הכי ישיר והכי אותנטי.
"דבי הייתה פה" זכה בפרס הישג אמנותי בפסטיבל הסרטים בחיפה והוקרן בפסטיבלים נוספים. הוא מותח, מרגש, ומעלה סוגיות חשובות על זהות, אהבה, תלות ובריאות הנפש. הסרט מציע לצופים חוויה רגשית עוצמתית, שבה כל תשובה שניתנת רק יוצרת עוד ועוד שאלות.
מומלץ לכל אוהבי הדרמות המורכבות, החקירות הפסיכולוגיות והסרטים המאתגרים את תפיסת המציאות שלנו.
הסרט יוקרן בבתי הקולנוע בישראל החל מ-6 במרץ 2025.
שחקנים
ריבה: איילת מרגלית | דבי: כרמית מסילתי | מיכל: חווה לוי רוזלסקי | אלה: נדיה קוצ'ר | רמה: לני כהן | שלומי: בני אבני | דריה: הילה קפלן | יפה תוסיה כהן | דקר אלבז | דיויד ששוני | ג'רמי פינטו | בן שמאי | ראפת חטאב | נרקיס טפלר | תמר הר – טוב
צוות ההפקה
תסריטאית ובמאית: דנה גולדברג | מפיק: אביתר מונצ'ז | מפיקות שותפות: דנה גולדברג, קלאודיה לנדסברגר | צלמת ראשית: מאי עבאדי גרבלר | עריכה: ז'ואל אלכסיס, דנה גולדברג | יועצת תסריט ועריכה: קלאודיה לנדסברגר | מקליט ומעצב פסקול: מיכאל גורביץ' | מוסיקה: גל לב | קולוריסט: אורי אלון | אפקטים חזותיים: שירי בלומנטל | מתאמת אינטימיות: ערגה יערי | תלבושות: חווה לוי רוזלסקי | ע. במאית: איציק זוארץ | איפור: אתי בן נון, סטפני שריקי | מנהל הפקה: תומר מאיר | מנהלת תסריט: און פינקו | סטילס: דריה נור | עיצוב גרפי: טל מוקדי
הופק ע"י מונצ'ז פילמס, בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
טריילר:
