עד שתחזור: מסע רגשי בים הפתוח בחיפוש אחר אב

סרטה הראשון של שרי אזולאי תורג'מן, עד שתחזור, הוא יצירה אינטימית, רגישה ומרגשת שמצליחה לגעת בנושאים אוניברסליים של התבגרות, חיפוש עצמי, ואהבה בלתי מושגת.

הסרט עוקב אחר מאיה (הלל ינאי-שני המרשימה), נערה בת 16, שנפלטת מהמציאות ומחליטה לצאת למסע נואש על סירת מפרש במטרה למצוא את אביה. דרך סיפור חיפוש זה, הסרט נוגע במפגש בין הנופים הפתוחים של הים לבין העולם הפנימי של הדמויות, ויוצר חוויה קולנועית שמעוררת רגש, תוך שהיא מטשטשת את הגבולות שבין מציאות לדמיון.

הים תופס מקום מרכזי בסרט, לא רק כתפאורה אלא כמעט כדמות בפני עצמה המתאר את עולמה הרגשי של מאיה. הצילום היפהפה לוכד את המרקם הרגשי של הסיפור: את הבדידות, את השקט שבין הגלים, ואת החיפוש של מאיה אחר אביה במימי האוקיינוס האינסופי. הדיאלוגים המינימליים והשקט שבין התמונות יוצרים תחושת קרבה אינטימית, שמאפשרת לצופה להרגיש את כל עולמה הפנימי של הדמות.

הבימוי של אזולאי תורג'מן מספר סיפור אישי ואמיתי, שמאפשר לרגש לזרום בצורה טבעית. הבחירה בקצב שקט ומהורהר יוצרת חוויה קרובה ואינטימית, שמחברת אותנו לעולמה הפנימי של הדמות. הסרט נע בקצב איטי ומרוכז, ומעדיף לספר את סיפורו דרך רגעים חזותיים ותחושות עדינות, יותר מאשר באמצעות מילים. הוא יוצר חוויית צפייה אינטימית, שמזמינה את הצופה להפליג עם הדמות הראשית אל תוך עולמה הרגשי ולהתמסר לקצב הפנימי של הסיפור.

הצילום (עידן ששון) מדויק ואינטימי, והבחירה בסגנון דוקומנטרי מוסיפה לסרט תחושת אמת נדירה. המוזיקה המקורית של ספיר מתיתיהו מלווה את הסיפור בעדינות, ומעצימה את האווירה השקטה והמהפנטת של הסרט, מבלי להכביד על הרגעים הרגשיים.

הלל ינאי שני מגלמת את מאיה ברגישות רבה. היא מצליחה להעביר את הדקויות שבין פגיעות לעוצמה, ומציגה דמות אמיתית ואנושית, נערה רגילה, עם פחדים, תקוות וחלומות.

דניאל ליטמן, בתפקיד ניקוס, מביא למסך דמות מורכבת ומעוררת אמפתיה, והכימיה בינו לבין ינאי-שני היא מהדברים שמחזיקים את הסרט גם ברגעיו הפחות מדוברים.

עד שתחזור סרט הביכורים של הבמאית שרי אזולאי תורג'מן, מצליח ללכוד את מה שאינו ניתן ללכידה, את הים, את הנפש האנושית ואת הרגעים הקטנים שבין פחד, תקווה ואהבה. זה אינו עוד סיפור התבגרות, זהו סרט שמסתכל בעיניים פקוחות על הכמיהה האנושית לאהבה ולבית, על האומץ להעז גם כשהסיכוי קלוש, ועל האפשרות לשחרר כשצריך.