הדיבוק: בכורה עולמית לאופרה ישראלית חדשה בעברית

הזמנת היצירה לרגל עונת הארבעים של האופרה הישראלית היא חלק ממהלך עקבי של בניית רפרטואר אופראי ישראלי. לצד יצירות המופת של המסורת העולמית, האופרה הישראלית רואה בהזמנת יצירות חדשות בעברית, בשיתוף יוצרים מקומיים ומתוך דיאלוג עם מקורות התרבות היהודית והישראלית, שליחות תרבותית. ״הדיבוק״, אופרה ישראלית חדשה שנכתבה במיוחד לעונה זו, היא ציון דרך נוסף במהלך הזה.

 

האופרה הולחנה על ידי יוסף ברדנשווילי, על פי ליברית מאת עידו ריקלין, שגם מביים את ההפקה; בניהולו המוזיקלי ובניצוחו של דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית יחד עם צוות יוצרים מוביל בהם: מעצבת התפאורה הגרמנית הייקה שלה, מעצב התלבושות אורן דר, הכוריאוגרף הלל קוגן ומעצבת התאורה עדי שימרוני.

 המחזה שעליו מבוססת האופרה, "הדיבוק: בין שני עולמות", נכתב בשנת 1913 על-ידי המחזאי ש. אנסקי, בעקבות מסע שערך ביישובים יהודיים בתחום המושב במטרה לתעד תרבות ופולקלור יהודי-מקומי. מפגש עם רב צדיק, מומחה בגירוש שדים ודיבוקים, שימש השראה לסיפור האהבה המיסטי בין לאה לחנן, נערה ונער שנועדו זה לזו. מאז עלה המחזה לראשונה על הבמה, ובמיוחד מאז ההפקה ההיסטורית שלו בשנת 1922 בתיאטרון הבימה בבימויו של יבגני וכטנגוב ובכיכובה של חנה רובינא שנחשב לאבן דרך בתולדות התיאטרון היהודי, הפך הדיבוק לקלאסיקה יהודית על-זמנית. במהלך יותר מ-100 שנה זכה המחזה לאינספור עיבודים לתיאטרון, קולנוע, מחול וטלוויזיה, ואף לשתי אופרות, אחת מהן ביידיש. האופרה החדשה היא הראשונה בעברית.

  

בליברית החדשה של עידו ריקלין מוצבת במרכז דמותה של לאה – נערה אחוזת דיבוק, שדמותה במחזה המקורי נותרה מצומצמת וחידתית. האופרה מעניקה לה קול פנימי מלא ומורכב, והופכת את הסיפור מדרמה מיסטית – לדרמה פסיכולוגית חברתית. לאה מוצגת כילדה עקשנית ומרדנית, ובהמשך כנערה שתקנית וצייתנית תחת סמכותו של אביה הגביר. המפגש עם חנן, אברך עני, נועז ובעל נפש סוערת, מטלטל את עולמה ומצית אהבה שאינה יכולה להתממש.
 
בעוד שבמחזה המקורי לאה נקרעת בין עולם החיים לבין עולם המתים, באופרה היא נקרעת בין שני עולמות אחרים: העולם הסמכותני, הממוסד והשמרני שמייצג האב, ולעומתו עולם הרגש, התשוקה והחופש שמגלם חנן.  חנן, שאינו רק תלמיד חכם אלא צעיר המוכן לקרוא תיגר על הסדר החברתי והאלוהי, מוצא את מותו בניסיון לכופף את הגורל. וברגע זה נולד ה"דיבוק". דרך קולו של חנן המת, לאה יכולה לבטא לראשונה את זעמה, תשוקתה ומרדה מול האב, הממסד הרבני והעולם שהגביל והשתיק אותה.
 
"כמה לבן הגוף שלך, לאה,

לבן ורך.

אני עטוף בו

כמו בשמיכת פוך אווזים.

כמה אפור הלב שלך, לאה,

אפור ומר.

אני נמק בו

כמו במרתף נעול."

(חנן, מתוך הליברית)
 
עידו ריקלין, כותב הליברית ובמאי ההפקה, מוסיף: ״סיפור הדיבוק עוסק בנשמת גבר מת, שהשתלטה על גופה של אישה. אבל אני לא חושב שהדיבוק בא מעולם המתים. הוא בא מעומק הנפש המעונה והמושתקת של לאה. לא קולו של חנן המת נשמע מפיה של לאה. זהו קולה של לאה עצמה״.

המוזיקה של המלחין עטור הפרסים יוסף ברדנשווילי, מהדהדת למעלה מחמישה עשורים של יצירה מוזיקלית, של לימוד ומחקר של מסורות צליל יהודיות ושל כתיבת מוזיקה לבמה. זהו מסע שהחל בסוף שנות ה-60 בגאורגיה הסובייטית ונמשך עד היום. ברדנשווילי קורא את המחזה של אנ-סקי דרך אינספור העולמות המוזיקליים שבהם פעל, ומשלב באופרה תפילות בתי כנסת גאורגיות ואשכנזיות, פורימשפיל יידי, אוונגרד סובייטי נשכח, השפעות של מאהלר ומסיאן, לצד השתקפויות אינסופיות של קולו האישי ושל יצירותיו הקודמות, ובהן גם מוזיקה בימתית שחיבר ל"הדיבוק" בהפקה משנת 1998 בתיאטרון הבימה.

דן אטינגר, מנצח ומנהל מוזיקלי: ״באופרה החדשה ׳הדיבוק׳ יצר המלחין יוסף ברדנשווילי שילוב עולמות מוזיקלי מרתק ומהפנט: העולם המוזיקלי הריאליסטי של העיירה המזרח אירופאית ושלל הדמויות והמוטיבים המוזיקליים שלהם, המובילים את העלילה עם הליברטו הפיוטי שכתב עידו ריקלין ומבוסס על המחזה הידוע של אנסקי, ובמקביל עולם מוזיקלי נוסף, שהוא קוסמוס בפני עצמו המתאר ומייצג את היקום כמו את העולם הריגשי, הקוסמי ואף המיסטי העוטף את כל העלילה. השפה המוזיקלית המאוד ייחודית של יוסף ברדנשווילי עשירה, מרתקת, מגוונת בשלל צבעים תזמורתיים, מאתגרת את הזמרים בדרישות קוליות ומוזיקליות ובונה מתח דרמטי עוצר נשימה לצד הליברטו של עידו ריקלין מהצלילים הראשונים של האופרה ועד סיומה, דרך רצף של סצנות ממוקדות ושונות מאד אחת מהשנייה".

יוסף ברדנשווילי, מלחין האופרה: "הדיבוק הוא מחזה יוצא דופן שמדבר על האבסורד בחיים, על תופעות שאיננו מסוגלים להבין. חיי כפר הופכים לעולם בפני עצמו. האופרה הישראלית יצרה הפקה מדהימה ביופייה. על ההפקה עבדו מיטב האומנים: מחזאי, במאי, מעצבים. משתתף בה צוות סולנים מרשים. וכמובן, תזמורת מעולה ומנצח אחד הטובים בעולם. אני מזמין את הקהל לחוות את הבכורה העולמית של אופרה חדשה".

הפקת הבכורה העולמית של "הדיבוק" תעלה בהשתתפות שורת סולנים מובילים באופרה הישראלית: זמרת הסופרן אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, זמר הבריטון עודד רייך בתפקיד חנן, זמרת הסופרן יעל לויטה בתפקיד הקבצנית, זמר הבריטון יונוץ פאסקו בתפקיד סנדר, זמרת הקונטרה אלט רונה שרירא בתפקיד פרידה, זמרת המצו-סופרן תמרה נבות בתפקיד בתיה, זמרת הסופרן אפרת ברם הכהן בתפקיד גיטל, זמר הבריטון יאיר פולישוק בתפקיד הצדיק, זמר הטנור איתן דרורי בתפקיד אשר, זמר הבריטון קיריל אודינצוב בתפקיד הנך, זמרת הסופרן ענבל בריל בתפקיד אישה מטהרת ראשונה, זמרת המצו-סופרן גל כוכב בתפקיד אישה מטהרת שנייה, זמרת הסופרן ירדן קיפרמן בתפקידי הבלנית ואישה מטהרת שלישית.

בהשתתפות מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ובהשתתפות 12 רקדנים.

משך המופע: כשעתיים וחצי.

תאריכי המופעים:

יום רביעי | 18.2.26 בשעה 19:30 *בכורה

יום שישי | 20.2.26 בשעה 13:00

יום שבת | 21.2.26 בשעה 20:00

יום שני | 23.2.26 בשעה 20:00

יום רביעי | 25.2.26 בשעה 18:00

 

מחירי כרטיסים: 210-490 ₪

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:
https://www.israel-opera.co.il/show/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a7/

או בקופת האופרה הישראלית בטלפון 03-6927777

בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ')
כתובת: שאול המלך 19 תל-אביב
טלפון: 03-6927700

 

טריילר: