ההצגה מי שלא נולד – מפסיד, המועלית בתיאטרון הקאמרי לרגל חגיגות ה-80 לחנוך לוין, מציגה אוסף קטעים מתוך מחזותיו המגוונות של לוין, אשר קיבלו פרשנות חדשה ומרעננת.
בכל אחד מהקטעים, אנו פוגשים דמויות הנמצאות במאבק פנימי נואש אחר משמעות בחיים. סיטואציות מוכרות, כמו חתונה, יחסים זוגיים ולוויות, הופכות לזירות דרמטיות שבהן נחשפים הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות.
במהלך ההצגה, הדמויות מלאות ברגעי אבסורד. כל דמות שואפת להצלחה, כוח, כסף וכבוד, אבל הצהרותיהן רחוקות מהמציאות. הן עסוקות בשאיפות חולפות ובמשחקים שטחיים, במקום להתמודד עם השאלות הגדולות של החיים: מהותם והאם בכלל יש בהם משמעות. הדיאלוגים המרגשים מציירים דמויות שמתהלכות במעגלים חסרי תוחלת, מבזבזות את זמנן על אשליות.
בין רגעי האבסורד האלה, שיריו המפורסמים של לוין, כמו “אדון כמעט והגברת כבר”, “לונדון” ו-“את ואני והמלחמה הבאה”, מבוצעים בעיבודים חדשים בליווי מוזיקה חיה. השירים לא רק מחזקים את תחושת האבסורד, אלא גם מבטאים את הכאב של הדמויות שמחפשות משמעות, אך לא מצליחות למצוא אותה.
מה שמייחד את ההצגה הוא השילוב בין הומור לכאב. הצחוק כאן לא נובע מתוך בידור קל, אלא מתוך האבסורד שבמצבים קיומיים. הצחוק הופך להיות מנגנון הגנה, דרך להתמודד עם מציאות כואבת. הדמויות צוחקות מתוך סבל, והצחוק שלהן משקף את תחושת חוסר האונים שלהן.
הבימוי, התפאורה והמשחק משולבים בצורה נהדרת. הבימוי מדויק, מצליח להדגיש את הרגשות הפנימיים של הדמויות תוך שמירה על קצב מרתק. התפאורה והתאורה מוסיפים לאווירה של חוסר יציבות, מה שמחזק את תחושת החיפוש הפנימי של הדמויות. השחקנים מצליחים להעביר את המורכבות של הדמויות באופן טבעי ומרגש, והמעברים בין הומור לאבסורד הופכים את ההופעה למרתקת.
ההצגה לא רק עוסקת באבסורד של החיים, אלא גם שואלת שאלות על הדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות. האם אנחנו רודפים אחרי הצלחה מדומיינת, או שבאמת חיים את הרגעים הפשוטים והאמיתיים של הקיום?
“מי שלא נולד – מפסיד” מעוררת מחשבה על החיים, על האכזבות, על השאיפות שלנו – ועל האבסורד שבחיים עצמם. דרך סאטירה אבסורדית, היא מאתגרת אותנו להסתכל על עצמנו ועל העולם, ולהתמודד עם השאלות הגדולות של הקיום האנושי.
- במופע נשמעים קולות ירי ואזעקה ונעשה שימוש באביזר במה דמוי סיגריה.
משך ההצגה: 90 דקות
צוות ושחקנים
בימוי: טל ברנר, ניהול מוזיקלי ומוזיקה מקורית : איתמר גרוס, תנועה : אריאל נ. וולף, תפאורה: ערן עצמון, תלבושות: אורנה סמורגונסקי, תאורה: נדב ברנע, וידאו: טלי פרידלנד, ליווי אמנותי: שחר פנקס, מולי מלצר, ע’ במאית: גיל סרי, עומר בולנז׳ר כהן, קורפטיטור: ליאור פארי, עיצוב סאונד: ישי חממי
משתתפים: לאורה ריבלין, רמי ברוך, אולה שור סלקטר, יניב סויסה / נדב אסולין, כינרת לימוני / מורן ארביב גנס, גלעד שמואלי / אלון סנדלר, נוי הלפרין, תום חודורוב
כרטיסים באתר:
השאר תגובה