ההצגה "מדיאה" בתיאטרון הקאמרי היא עיבוד עכשווי ומרגש למחזה הקלאסי של אוריפידס, שמצליח לשמור על רוח הסיפור המקורי תוך עדכון המימדים הרגשיים והתרבותיים שמתאימים לזמננו. בשילוב חזק של בימוי, משחק, תפאורה ומוזיקה, ההפקה מציבה בפני הקהל את השאלות הקיומיות שמעסיקות אותנו גם כיום- בגידה, נקמה, צדק ומוסר, ומצליחה להמחיש את הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות בצורה עוצמתית ומדויקת.

הבימוי של עירד רובינשטיין משדר תחושת דרמה מבלי לאבד את החוט המקשר למחזה הקלאסי. הבחירה להציג את מדיאה ואת יאסון כזוג "פאוור קאפל" מודרני בעולם אקוטק וסטארט-אפ אקולוגי מצליח להציג את הגיבורים שלנו כדמויות שמנוגדות למראן החיצוני, בעוד שדרמות הרגשות שהן עוברות במהלך המחזה מחזירות אותנו אל הסיפור העתיק, כל זאת בשילוב פרשנות מודרנית שמזמינה את הצופה לשאול את עצמו שאלות על קשרים משפחתיים, אמון והרס עצמי.

הבגידה של יאסון, העוזב את מדיאה עבור אישה צעירה, מובילה בצעדים מתקדמים והולכים עד לקריסה רגשית, אובדן קשר עם המציאות ופרץ אלימות בלתי נשלט. במשך המחזה כולו הגיבורים, ואנחנו איתם, עוברים מנעד רחב של רגשות. כל דמות בעיתה גורמת לנו להזדהות איתה וברגע אחר לכעוס עליה ואז לרחם עליה.

המשחק של השחקנים משובח. כינרת לימוני בתפקיד מדיאה מצליחה להיכנס לנעליים הקשות של הדמות ומפגינה טלטלה רגשית גדולה ומורכבת. תהליך ההתפוררות שלה, החל מהכאב הגדול שבגידת בעלה ועד לתחושת האובדן המוחלט וההרס העצמי, מועבר באופן מלא ומעורר הזדהות עם הצופה. עמוס תמם, בתפקיד יאסון, מציג דמות גברית מורכבת שמתחילה כתמונת ראי לבוגד אבל בהמשך מגלה את צדדיו הפגיעים, מה שמוביל את הקהל לשאול את עצמו האם באמת מדובר בבוגד או אולי בגבר שנשבר תחת העומס הרגשי של המציאות.

ההפקה נותנת דגש על תפאורה ויזואלית חדשנית עם במה מסתובבת ומחיצות שקופות, שמחזקות את תחושת הניכור והבדידות של הדמויות, בעוד שבסביבות הבמה מרחפות דבורים, סמל לדאגה, לכאב ולהרס המתקרב. הבחירה הזאת נותנת להפקה נופך מודרני אך שומרת על כובד המשמעות וההתרחשות הדרמטית של המחזה המקורי.
ההצגה "מדיאה" בתיאטרון הקאמרי היא הפקה מרשימה שגורמת לצופה להרהר על מעשה נקמה, על גבולות מוסריים, ועל רגשות אנושיים שאין להם תשובה ברורה. המפגש עם הסיפור המוכר והכאב שבסיפור לא מפסיקים להדהד, וכך ההצגה מצליחה להיות רלוונטית ונוגעת גם בזמננו, עם עוצמה רגשית שמתלווה אליה לכל אורכה.
מאת: שחר פנקס עפ"י אוריפידס
בימוי ודרמטורגיה: עירד רובינשטיין
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: אורנה סמורגונסקי
מוזיקה: רועי ירקוני
וידאו: גיא רותם
תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
ע' במאי: שגה דובדבני
שחקנים: כינרת לימוני, עמוס תמם, אנסטסיה פיין, מוטי כץ, רות אסרסאי, טל פרלמן, אביב לוי/פלג חורב/שלו חסיד.
השאר תגובה