האם אי פעם הרגשתם שלמשפחה שלכם יש חוקים משלה? חוקים לא כתובים שמכתיבים את הדינמיקה בין ההורים, הילדים והאורחים? ההצגה חוקים לחיים מאת סם הולקרופט, בבימויו של ארז דריגס בתיאטרון הקאמרי, לוקחת את הרעיון הזה והופכת אותו לקומדיה משפחתית שנונה, מבריקה ומלאת תובנות על מערכות יחסים, הומור והחוקים הסמויים בחיינו.
בחיים, כמו גם בהצגה, לכל משפחה יש חוקים משלה, גם אם הם לא נאמרים בקול רם. כשאתם מגיעים לארוחת החג, אתם יודעים שאבא יחזור על אותה בדיחה בדיוק ברגע הלא נכון, אחותכם תעיר לכם על הלבוש גם אם לא ביקשתם את דעתה, ודודה ציפי תדרוש את הקינוח עוד לפני המנה העיקרית ואף אחד לא יחשוב אפילו לשאול למה. אלה החוקים הבלתי נראים שמחייבים אותנו, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים להם.
בהצגה, החוקים האלה הופכים לגלויים, ממש נכתבים על הלוח, כך שהקהל יכול לראות בדיוק איך כל דמות מחויבת להם. העלילה מתרחשת בליל סדר משפחתי, שבו הסעודה המסורתית הופכת לזירה של חוקים נוקשים שמכתיבים כל פעולה, תנועה או תגובה. המגבלות הבלתי נראות הללו יוצרות רגעים קומיים אבסורדיים, אבל גם חושפות את המורכבות הרגשית של מערכת היחסים המשפחתית.
השחקנים מביאים לבמה הופעות מלאות חיים, אנרגיה ודיוק קומי. כל אחד מהם מגלם דמות שנאבקת עם החוקים שלה בדרך שמעוררת צחוק מתגלגל, אך גם רגעים של הזדהות. המשחק והתזמון הקומי החכם הופכים את הסיטואציות האבסורדיות למציאות מוכרת ומשעשעת, שמציבה מראה חדה לחיים שלנו, כי גם מחוץ לבמה, כולנו פועלים לפי חוקים לא כתובים.
ההצגה "חוקים לחיים" מציגה בפנינו את העולם דרך זכוכית מגדלת קומית, חושפת את החוקים הבלתי נראים שמחייבים אותנו, ואיך החוקים האלו, גם כשאנחנו מודעים להם, גורמים לנו להיכנס לתבניות התנהגותיות שמגבילות אותנו. האם החוקים האלה הם כלוב שאנו כלואים בו ונידונו לחיות איתם לכל אורך חיינו או יש לנו את היכולת להשתחרר מהם?
"חוקים לחיים" היא קומדיה שנונה, רעננה ומעוררת מחשבה, שמצליחה להצחיק ולרגש בו זמנית. כי בסוף, יש חוקים לחיים, אבל מי אמר שאי אפשר לשבור אותם?
אל תפספסו ערב מצחיק, מרגש ומלא תובנות בתיאטרון הקאמרי.
מאת: סם הולקרופט
עיבוד ובימוי: ארז דריקס
שחקנים: אודיה קורן, דודו ניב, ערן מור, אנדריאה שוורץ, שהם שיינר, יעל רוזנבליט
תפאורה: אלכסנרה נרדי, תלבושןת: ארנה ברט שמעוני
מוזיקה: כנען לבקוביץ וידיאו: ויטלי פרידלהד תאורה: קרן גרנק במאי: רותי גפן
קרדיט צילום: שמחה ברבירו
השאר תגובה