משמרת מאוחרת הוא אחד מאותם סרטים שמצליחים להפוך מציאות יומיומית לדרמה ריגשית קשה. הסרט בונה בהדרגה תחושת לחץ שמכבידה על הצופה בדיוק כפי שהיא מכבידה על הדמויות. העובדה שכל מה שמתרחש בו נראה אפשרי ואמיתי הופכת אותו לעוצמתי במיוחד.
הבחירה למקם את העלילה בתוך משמרת אחת בבית חולים מעניקה לסרט תחושת זמן אמיתית. אין רגע לנשום. כל החלטה קטנה הופכת קריטית, וכל עיכוב עלול להיגמר באסון. דרך פלוריה, האחות (לאוני בנש) שעומדת במרכז העלילה, הסרט מציג באופן חד ומדויק את המחיר האנושי של מערכת רפואית שנמצאת בעומס תמידי. הוא לא מנסה להציג גיבורים מושלמים אלא אנשי מקצוע מותשים שנאבקים להמשיך לתפקד בתוך תנאים בלתי אפשריים.
ההופעה של לאוני בנש היא הסיבה המרכזית לכך שהסרט עובד בצורה כל כך חזקה. היא משחקת באיפוק נדיר, כמעט בלי רגעים “גדולים”, ובכל זאת מצליחה להעביר עייפות, אחריות, לחץ ופחד דרך מבט או שינוי קטן בטון הדיבור. התחושה היא לא של שחקנית שמגלמת אחות, אלא של אחות אמיתית שנקלעה מול המצלמה בזמן משמרת קשה במיוחד. הידיעה שבנש עברה הכשרה בבית חולים בשווייץ, התלוותה לאחיות בעבודתן ולמדה מקרוב את שגרת הפעולות שלהן, רק מחזקת את האמינות יוצאת הדופן של הדמות ואת התחושה הדוקומנטרית כמעט של הסרט.
גם הבימוי של פטרה וולפה מרשים מאוד. היא נמנעת מסנטימנטליות ומעדיפה ליצור דרמה דרך פרטים קטנים: מבטים במסדרון, צלצולי מכשירים, רשימות מטופלים שמצטברות, והתחושה המתמדת שאין מספיק זמן או ידיים עובדות. העובדה שהתסריט מבוסס על ספרה של מדלין קלבלאג, “העבודה שלנו היא לא הבעיה, הקונטקסט הוא הבעיה”, מעניקה לסרט עומק נוסף. דרך החוויות שתיארה קלבלאג כאחות צעירה, הסרט מצליח להמחיש כיצד מערכת לחוצה ושחוקה עלולה להפוך גם אנשי מקצוע מסורים לפגיעים ושבירים.
במקום להפוך את הסרט לכתב אישום חד משמעי, וולפה מציגה מערכת מורכבת שבה כולם מנסים לעשות את הדבר הנכון, אבל נשחקים תחת עומס בלתי אפשרי. מה שנשאר אחרי הצפייה הוא לא רק הדרמה של הסיפור, אלא בעיקר התחושה הכואבת של שבריריות. הסרט מזכיר כמה קל לטעות כשעובדים בלי הפסקה תחת לחץ קבוע, וכמה החברה מצפה מאנשי צוות רפואי להיות מושלמים גם כשהמערכת עצמה רחוקה משלמות.
הסרט משמרת מאוחרת הוצג בהצלחה רבה ב־פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, וזכה שם לחיבור חזק במיוחד עם הקהל המקומי. יש גם משהו סמלי בכך שלאוני בנש כבר ביקרה בחיפה בשנת 2023 כדי להציג את חדר מורים, ועזבה את העיר יומיים בלבד לפני אירועי 7 באוקטובר. החיבור הזה מעניק לנוכחות שלה על המסך מימד רגשי נוסף עבור הקהל הישראלי.
זהו סרט מדויק, אנושי ומטלטל, שמצליח להיות גם ביקורת חברתית חריפה וגם דרמה אינטימית.
משמרת מאוחרת –Late shift
שוויץ 2025, בימוי: פטרה וולפה
משחק: לאוני בנש, סוניה ריזן, אורס ביהלר, מרגריטה שוך, יורג פלאס
92 דקות | גרמנית | תרגום לעברית ואנגלית
