המבקשים לצאת: ניסוי תודעתי בכיכובם של קרן מור ומנשה נוי
מה הייתם עושים אם הייתם מתעוררים יום אחד בתוך סלון ביתי זר ומעוצב למשעי, ללא שום זיכרון של השם שלכם, הזהות שלכם, או הדרך שבה הגעתם לשם? זוהי בדיוק נקודת המוצא החידתית והמורטת עצבים של "המבקשים לצאת", מחזה מאת מאיה ערד יסעור, בבימויו של צבי סהר ובכיכובם המהפנט של קרן מור ומנשה נוי.
הדלת נעולה מבפנים, המפתחות נעלמו כלא היו, וגבר ואישה מוצאים את עצמם כלואים בתוך חלל סגור, מנסים להרכיב מחדש את פאזל חייהם מתוך פיסות מידע עמומות ורמזים קטנים.
עלילת ׳המבקשים לצאת׳: בין תאונה, טראומה ומחיקת זיכרון מרצון
עלילת ׳המבקשים לצאת׳ אינה מתקדמת בקו ישר או הגיוני, אלא נבנית כניסוי פסיכולוגי ומחשבתי. הדרמה נשענת על קפיצות אסוציאטיביות, מעברים חדים מנושא לנושא ודיאלוגים אבסורדיים שמציבים את הדמויות ואת הקהל במרכזו של חדר בריחה נפשי.
ככל שהשעות בחלל הסגור חולפות, הדינמיקה בין שתי הדמויות נחשפת במלוא מורכבותה, והשאלות שהם שואלים את עצמם הולכות ומסתבכות:
מי הם זה לזה? האם הם בני זוג בעלי היסטוריה משותפת, זרים גמורים שנזרקו יחד לאותה מציאות, או שמא שותפים לפשע?
מה קרה לזיכרון? האם אובדן הזיכרון המוחלט הוא תוצאה של טראומה או תאונה קשה, או שמא מדובר בפעולה מודעת ומכוונת שבה הם בחרו למחוק את עברם ולמסור את זיכרונותיהם לרשות כלשהי?
מה באמת מפחיד אותם? החיפוש האובססיבי אחר המפתח הפיזי לבית הופך במהרה לחיפוש אחר המפתח הנפשי, והגבול בין הרצון להשתחרר לבין הפחד העמוק ממה שעלול להמתין להם בחוץ הולך ומיטשטש.
הבימוי והמשחק: הברקה חזותית, PuppetCinema ודינמיקה בימתית
מהבחינה האמנותית, הבימוי של צבי סהר יחד עם אנסמבל עיתים (מיסודה של כלת פרס ישראל רינה ירושלמי) מעניק למחזה ׳המבקשים לצאת׳ נפח ויזואלי ייחודי ויוצא דופן. האנסמבל, שצועד בשנים האחרונות בעידן אמנותי חדש תחת ניהולו של סהר, מביא אל במת תיאטרון הקאמרי יצירה עכשווית, חתרנית ופורצת גבולות באמצעות שפת ה-PuppetCinema שפה תיאטרונית שפיתח סהר בשנותיו בניו יורק, המתאפיינת בשימוש חדשני בוידאו ארט, טכנולוגיה ומיקרו-תפאורות.
כדי להעצים את הדימוי של הפיקוח, הכליאה והמעקב, ההפקה משלבת טכניקות חזותיות כמו מיניאטורות מעוצבות ועבודת וידאו חי, המשודרת ישירות אל הבמה. כפי שמתאר זאת הבמאי צבי סהר: "האנסמבל ואני מתבוננים על גבולות המציאות וחוויית הקשר האנושי באמצעות וידאו במעגל סגור, משחק בין מצלמות ומיניאטורות תפאורה. אנחנו בוחנים את היחס בינינו לדימוי של עצמנו."
השימוש בזוויות צילום מקרוב והמשחק בין המצלמה למרחב הבימתי מדגישים את התחושה הקלסטרופובית ואת ההרגשה שמישהו צופה בדמויות מכל זווית, בוחן את צעדיהן ומנטר את תגובותיהן.
על הבמה, הניגוד בין הקור של התפאורה והמסתורין של העלילה לבין החום והאנושיות שמביאים איתם קרן מור ומנשה נוי יוצר איזון מרתק. כשני שחקנים בלבד על הבמה, השניים מציגים תזמון בימתי מדויק וממגנט. הם מתמרנים בטבעיות נדירה בין קומדיה דקה ואבסורדית לבין רגעים דרמטיים, חשופים ומעוררי מחשבה.
׳המבקשים לצאת׳ היא לא הצגה שמסתפקת במתן תשובות פשוטות או בעלילה הוליוודית קלאסית. שיתוף הפעולה המתמשך והעמוק בין אנסמבל עיתים למחזאית מאיה ערד יסעור (מהמחזאיות הישראליות המצליחות בעולם) מביא אל הבמה שפה בינלאומית, עכשווית ואחרת. השאלה המרכזית של ההצגה: האם הם באמת רוצים לצאת החוצה אל העולם האמיתי, או שמא הסלון הנעול… הפך למרחב מוגן, לבועה המגינה עליהם מפני ההתמודדות האמיתית עם חייהם?
המבנה המלאכותי והנגיעות הרעיוניות הרבות מציבים את הצופים במרכזו של תרגיל מחשבתי מאתגר. עבור חלק מהצופים מדובר בחוויה תיאטרלית מסקרנית, אינטימית ומעמיקה שעוסקת בזהות, זיכרון והחופש לבחור. עבור אחרים, העמימות והמבנה הלא ליניארי עשויים להרגיש כמאמץ לפענח מסרים מופשטים. כך או כך, מדובר ביצירה שממשיכה להדהד ולעורר מחשבה גם זמן רב לאחר שהאורות באולם כבים.
תעודת זהות – ׳המבקשים לצאת׳
משך ההצגה: שעה ו-15 דקות (ללא הפסקה)
שחקנים: קרן מור ומנשה נוי
הפקה: אנסמבל עיתים (הצגה אורחת בתיאטרון הקאמרי)
צוות אמנותי
מאת: מאיה ערד יסעור
בימוי: צבי סהר
עיצוב תאורה ווידאו: שי דרור
עיצוב מוסיקה מקורית וסאונד: קובי שמואלי
עיצוב חלל ותלבושות: חניתה נועם וינוקור ורז צמח
עיצוב וייצור מיניאטורות: שאול כהן
ייעוץ וידאו: נועם צפתי
עוזרת במאי: יערה אקהויז
עוזר במאי שני: ינון כהן
ניהול הפקה: אביגייל בריגר
עוזר הפקה: גל אנגל
יחסי ציבור: יובל גרבר
ניהול סושיאל: אור בירון
צילום: אורית פניני (עוזר צלמת: אלון פלר)
