התערוכות במרכז לאמנות עכשווית ובבריכת הקשתות ברמלה נפתחו לקהל הרחב.

במרכז לאמנות עכשווית, תערוכתה של אלנה צ'רטי שטיין / המקום בו שבילים נפגשים

רחוב הרצל 12
אוצרת: ד"ר סמדר שפי
הכניסה חופשית

המקום בו שבילים נפגשים תערוכתה של אלנה צ'רטי שטיין היא מיצב בכל חלל ה – CACR ויכלול ציור על זכוכית, ציור קיר ובעיקר שינוי של החלל על ידי בניית מסלולי הליכה וכיסוי הרצפה. צ'רטי שטיין עוסקת ברוחני שאינו דתי וזאת לאור התחושה שהיחס בין האדם לעולם משתנה : שינויי האקלים המורגשים היטב. אלו פורמים את מה שנדמה היה כסדרי עולם: החל מהנחות וידיעה של מתי והיכן קר או חם ועד לשאלה מהו אנושי. היא תוהה על ה"חוזה" ה"טיבעי", שבין האדם למערכת האקולוגית.

בעבודתה, היא פונה למיתוסים מקודשים, המקובעים בזיכרון קולקטיבי דרך לשלוש דמויות מיתיות : גאורגיוס הקדוש הנוצרי, אל-חַ'דִר הקדוש המוסלמי ואליהו הנביא הקדוש היהודי. שלוש הדמויות נעדרות מהחלל, אך הנוף בו הן מתוארות במקורות מצוייר בציורים על חלונות המרכז. היא משתמשת בחלונות כמחוללים של ההתרחשות – אור היום הזז ומשתנה מייצר תנועה והשתקפות בחלל.

המיצג יוצר אווירה של קדושה ללא דת, ובתוך כך תהייה על מהות הקדושה. שבילי עץ על הרצפה משמשים כמסלול הליכה, וחלקי הרצפה הנותרים מצופים חומר מבהיק המדמה ים. הים של צ'רטי שטיין טעון משמעות ומתייחס לטקסי התקדשות, חניכה ומעבר בתרבויות רבות. כך למשל המקווה ביהדות, הטבילה הנוצרית או רחצת הפנים, הידיים והרגליים לפני התפילה באסלאם.

האמנית מפנה לעיר בה מוצגת תערוכתה רמלה, עיר בה חיות קהילות משלוש הדתות .

בציור על החלון הפונה למסגד הגדול מצוירים נהר ועיר מבוצרת הטובלים בנוף כרי דשא והרים רכים. נוף דומה, בגרסאות שונות, חוזר בציורי גאורגיוס הקדוש והדרקון, כפי שצוירו לאורך השנים. הנהר מתקשר למוצא הדרקון המיתי ממים, בדומה ללווייתן המופיע בכתבים היהודיים, והעיר הבצורה מתקשרת לדימוי של הקדוש כאביר גואל, כפי שנוצר במשך מאות שנים בין העת העתיקה לעת החדשה. החלוקה בסיפור המיתי ברורה – האביר מציל את הנסיכה מידי הטבע המתגלם ביצור מפחיד, שאחת דינו להיות מנוצח על ידו. התפיסה המובלעת היא שהתרבות לעולם נעלה על הטבע. בחלל החיצוני ניצב ציור אבסטרקטי באורך של תשעה קיר מטרים, עשוי צבעי שמן גבס וחול. הצבעים מתאבכים בו כמו עננים, והתחושה היא תלת-ממדית, כך שכמעט ניתן לצעוד לתוך הקיר, להיבלע בשמיכה של צבע. הרכות מתעתעת – האסוציאציות יכולות לנוע מעננים לפטרייה אטומית ואף למרקם עור של דרקון.

בחלל הפנימי 2 ציורים על חלונות, בכל אחד מהם סימונים לנביא אחר: אל ח'דר ואליהו הנביא. שתי הדמויות קשורות למים, לחיי נצח ולנוכחות במרחב האנושי. גם בחלונות אלה הבכורה ניתנת לסביבה, למרחב, והדמות במדוברת חסרה. הציור הראשון המיוחס לאל ח'דר, המוזכר בכתבי הקוראן כצדיק עתיר ידע וכשליח השומר על הים. ,בייצוגיו הוויזואליים הוא מתואר כעומד על דג כנוע, שהוא בפני עצמו ייצוג הטבע המשרת את האדם. הציור, שחלקו העליון בגוונים ירוקים, המתקשרים לקדוש דרך שמו ("הירוק") וגם לתהליך הפוטוסינתזה בצמחים.
הציור השני המיוחס לאליהו הנביא, נוכח נפקד בכל ברית מילה וליל סדר, שהנס המיוחס לו קשור בהורדת המים בזמן בצורת. צ'רטי שטיין מבקשת מהצופה להרהר ביחסי השליטה והניצול שבין האדם לטבע, דרך בניה של עולם חדש. מבעד לצבעים המשתברים, השתקפויות, לשפע הסיפורים ההתרחשויות, בעולם העובר שינויים מהירים, היא יוצרת מקום חדש המציע אפשרות לקיום הרמוני.

אלנה צ׳רטי שטיין (Elena Ceretti Stein נ. 1989) אמנית רב תחומית החיה בין ישראל למילנו. היא בוגרת תואר ראשון בלימודי תרבות בלונדון, ותואר שני באמנות בבצלאל אותם סיימה בהצטיינות יתרה. הציגה תערוכות יחיד בגלריה ברוורמן, גלריה P8, קונטמפוראו סאו פאולו, פרמיו פרנצ'סקו ועוד. זוכת המענק לפרויקטים מיוחדים באמנות מטעם עיריית תל־אביב–יפו וקרן רבינוביץ' לאמנויות.

בבריכת הקשתות תערוכתו של דניאל רוטברט/ רמלה אנתרופוקן

בריכת הקשתות
רחוב השומר 18, רמלה
אוצרת: ד"ר סמדר שפי

דניאל רוטברט, אמן רב־תחומי וסופר, עוסק בסוגיות אקולוגיות דרך מיצבים במקורות מים ברחבי העולם בהם הוא מציג פסלי זכוכית ואלומיניום צפים. אל בריכת הקשתות התוודע לפני מספר שנים כחלק ממחקר על מאגרי מים עתיקים . התערוכה "רמלה אנתרופוקן" מסכמת שלוש שנות מחקר ויצירה סביב מאגר המים בין 1200 שנה, בעיר רמלה.

בתערוכה בבריכה מציב רוטברט פיסול המזכיר צורות ימיות, המרמז הן לתקופות גאולגיות מוקדמות בהן ים כיסה את כל אזורינו והן לירידה במגוון הביולוגי Biodiversity, אחת הבעיות החמורות שיצרה ההשפעה האנושית. הפסלים, הם כרישומים בחלל , ספק אותיות בשפה בלתי מוכרת, ספק יצורים שנעים-רוקדים בתוכה. הם חומקים מהגדרה ומתכתבים עם מהות המים עצמם – חומר שצורתו משתנה, שזרימה ושינוי הם מאפייניו
המרכזיים. הפסלים קינטיים – העבודות מעוגנות במשקולות ונעות במים, מחומרים שאינם משתנים בשהות במים ואינם מתמזגים עימם. האמנות נותרת כסימן חיצוני. כדורי זכוכית חוזרים בעבודות שהוכנו במיוחד לתערוכה זו, הם מאזכרים את תעשיית הזכוכית, שהייתה רווחת בתקופת השלטון המוסלמי בארץ.

תהליכי שינוי אקלימי ואיכות סביבה, שנתפסו כצפויים להתרחש בעתיד הרחוק, הפכו בשנים האחרונות למוחשיים ולמרכזיים בסדר היום הבינלאומי. העידן בו אנו חיים מוגדר כאנתרופוקן, עידן גאולוגי בו לראשונה הפעילות האנושית היא הגורם המרכזי המעצב את פני כדור הארץ. רוטברט מגיב לתהליכים של שינוי אקלים, ומתייחס לנושא שימור מים שמסתמן לפי התחזיות להפוך בעתיד הלא רחוק, למשאב טבע מוגבל. דרך הפיסול הצף, הנע במים בהתאם לזרימתם, רוטברט מדבר על שאלות יסוד בדבר הקשר בין אדם לסביבה.
בנוסף, הוא מתייחס גם להיבט ההיסטורי ולבריכת הקשתות כמעין אוצר זיכרון – מקום המשמר הדים של תקופות שונות ומאפשר לנו כיום להתבונן על העבר ולחשוב על ההווה והעתיד.

מאחורי רוטברט עשייה רבת שנים בנושא ופרוייקטים שלו הוצגו באתרי מים במקומות שונים בעולם, ביניהם המיצג Everything Flows, Nothing Stays The Same (For Enrico Pedrini), שהוצג במעיינות מים מינרליים חמים בגרמניה ב-2012, ומיצב פיסול צף בנהר ההדסון ב-2021, Water Clocks: A Floating Sculptural Installation in the Hudson River.

רוטברט בוגר תואר ראשון באמנות בית הספר לעיצוב של רוד איילנד ותואר שני מטעם אוניברסיטת קולומביה. בין הפרויקטים של הסטודיו שלו אפשר למנות את Inscrutable Theologies, אאכן, גרמניה; משט, ונציה, איטליה; וקווי המים, Galerie Depardieu, ניס, צרפת. עבודותיו הוצגו בגלריה הלאומית לאמנות מודרנית ועכשווית ברומא, איטליה וב־CR10 Arts, לינליתגו ניו יורק וכמו כן בגלריה אנדרה מייזלין, Exit Art, WhiteBox, ו־ LAB Gallery בניו יורק סיטי. עמית פולברייט־הייז באיטליה . עבודותיו נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים, ביניהם אוסף המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק. חי ועובד בניו יורק.

התערוכה בבריכת הקשתות בתמיכת קרן NYSCA , קרן התרבות של מדינת ניו יורק.
במהלך התערוכה יערכו שני ערבים בניו יורק ב- WHITEBOX וב ,JCC מרכז תרבות במנהטן בהם יוקרן תיעוד מברכת הקשתות ויסופר על המרכז לאמנות עכשווית, כמרכז אמנות ותרבות בעיר רב תרבותית.

*שימו לב לשינויים בשעות הפתיחה