חליל הקסם באופרה הישראלית
החזרה של ההפקה אל הבמה לפתיחת עונת 2026/27 נושאת עמה ממד מרגש וייחודי. המופע היה אמור לעלות במקור כאירוע השיא של עונת הארבעים של האופרה הישראלית, אך נדחה ברגע האחרון בעקבות האירועים הביטחוניים והמלחמה מול איראן, דווקא כשכבר הוקמה התפאורה והחזרות היו בעיצומן. העובדה כי הסולנים, המקהלה וצוותי הבמה שבו אל האולם וחידשו את העבודה, מעניקה למסע של טמינו ופמינה מהחושך אל האור משמעות אקטואלית וסמלית עוד יותר עבור הקהל המקומי.
חליל הקסם באופרה הישראלית מציע שילוב מרשים בין חזון אמנותי מגובש לביצוע טכני ומוזיקלי ברמה הגבוהה ביותר. הבימוי של הבג'אן, הידוע כבובנאי אמנותי מוביל, עושה שימוש יוצא דופן בבובות ענק בגודל אדם המופעלות לצד הזמרים על הבמה. הבובות הללו אינן משמשות כתפאורה בלבד, אלא פועלות ככפיל של הדמויות ומחצנות את הפחדים, היצרים והקונפליקטים הפנימיים שלהן. הנוכחות הכפולה של הזמר והבובה מייצרת כפילות מרתקת, מחדדת את יחסי הכוח והשליטה בין הדמויות, ומשחקת בחוכמה על התפר שבין איום ממשי לפנטזיה אגדתית. בשילוב עם התפאורה המרהיבה של ייקוב ברוסמן והתלבושות העשירות של דניז השל, נברא עולם חזותי מלא טקסטורות וצבעים, אשר תומך במעבר החד שבין הרגעים הדרמטיים לקטעים הקומיים ושומר על קצב דינמי בכל עת.
אחד המרכיבים הבולטים בהפקה הוא השמירה על המבנה המקורי של הזינגשפיל. כפי שעיצב זאת עמנואל שיקאנדר, מדובר בצורה אופראית ייחודית המפגישה בין דיאלוגים מדוברים לקטעים מוזיקליים. הדיאלוג המדובר מביא עמו את הומור היומיום והמציאות הפשוטה, בעוד השירה מבטאת את שאיפות הנפש, הרגשות הנעלים והאידיאלים. המעבר המהיר בין הדיבור העממי של פפגנו לבין האריה הווירטואוזית והדרמטית של מלכת הלילה מנגיש את העלילה, בעזרת תרגום מצוין של ישראל אובל המוצג בכותרות, ומאפשר לצופים להתחבר מקרוב לייאוש ולתקווה של הדמויות.
הפרשנות של ההפקה מעמיקה במיוחד בניתוח תפקידי הקול והדמויות הנשיות העוצמתיות העומדות במרכז היצירה ומניעות את העלילה. מול מלכת הלילה המעמידה את בתה בפני דרישה אכזרית, הנסיכה פמינה אינה מוצגת כדמות סבילה הממתינה להצלה. מוצרט מעניק לה קול סופרן לירי חם עם משפטים ארוכים שמוציאים אותה מגדר נסיכת אגדות שטוחה. היא חווה דחייה, אובדן תקווה ואף שוקלת לשים קץ לחייה, אך בוחרת בחיים, לוקחת אחריות על גורלה וצועדת לצד טמינו במבחני האש והמים. מנגד, מלכת הלילה, בתפקיד סופרן קולורטורה תובעני המגיע לשיאו בפה הגבוה המפורסם, מייצגת כוח מתפרץ. מתחת לזעם ולנקמנות שלה שוכן כאב אנושי עמוק של אם שאיבדה את בתה ואת כוחה. המפגשים הללו מציבים מראה מורכבת ליחסי כוח, רגש ואחריות, ודרך המסע של הגיבורים מעלה האופרה שאלות נוקבות על זוגיות, הקרבה, חופש, נאמנות והכמיהה האנושית הבסיסית לאהבה.
המתח המוזיקלי המרכזי ביצירה נבנה מתוך הניגוד הקולי בין עולם הלילה לעולם היום. הלחן של מלכת הלילה והגבירות מתאפיין בסערה, כרומטיות ומנעד קולי מרקיע שחקים, בעוד המוזיקה של זרסטרו נשענת על קול בס עמוק, יציב ושקט המשדר סמכות ואיפוק. הניגוד הזה מעניק מענה קולי מרהיב למאבק בין היצרים לרציונל. לצד זה, הכימיה הבימתית בין טמינו הרציני, השואף לנאורות וסובל בשתיקה, לבין פפגנו שמספק את ההפוגה הקומית, מייצרת איזון נהדר. פפגנו הוא קולו של האדם הפשוט בקהל, זה שאינו מחפש סודות יקום אלא רק רוצה שהמבחנים הקשים ייגמרו והוא יוכל ליהנות מכוס יין טובה ומאהבה פשוטה.
הרובד הפילוסופי של היצירה נשען על זיקה עמוקה לרעיונות הבונים החופשיים, עמם נמנו מוצרט ושיקאנדר. הסמליות של המספר שלוש מופיעה בשלושת הנערים המייצגים תמימות וטוב, בשלוש הגבירות, בשלושת המקדשים ובשלושת המבחנים של טמינו ופפגנו. המבנה הטקסי הזה מוביל את הגיבורים ואת הקהל במסע חניכה מבורות אל תבונה. עם זאת, ההפקה מציפה שאלות נוקבות לגבי המסע הזה: האם זרסטרו, הבס העמוק המייצג סדר, תבונה וחוק פטריארכלי, אינו מפעיל נוקשות ואכזריות רגשית כשהוא דורש טהרה ללא חמלה? מנגד עומד פפגנו הבריטון ומזכיר לנו כי גם לאושר האנושי הבסיסי יש ערך מוזיקלי ורוחני עצום.
על הניהול המוזיקלי מנצח דן אטינגר, לצד רתם ניר שינצח על חלק מהמופעים, המובילים את התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ביד רמה ובכריזמה רבה. הנגינה מתאפיינת בדיוק רב, ברק וקלילות שמבליטים את העושר התזמורתי של מוצרט ואת הסמליות המוזיקלית העמוקה הטמונה בפרטיטורה. במרכז הצליל התזמורתי עומד החליל עצמו, אשר אינו רק חפץ קסום אלא ייצוג של כוח המוזיקה והאמנות, כוח שאינו משמיד את החשיכה בכוח אלא בונה מרחב שבו ניגודים יכולים להתקיים בהרמוניה.
צוות הזמרים, המשלב בין סולני האופרה הישראלית לזמרים בינלאומיים מרחבי העולם, מציג איכויות קוליות ומשחקיות נהדרות. בתפקיד מלכת הלילה מבריקות הילה פחימה ונופר יעקובי במפגן קולי עוצר נשימה, עם שליטה מרשימה בדילוגים הווירטואוזיים ובצלילים הגבוהים. עודד רייך ויעקוב שאד בתפקיד פפגנו צייד הציפורים כובשים את הבמה בכריזמה טבעית, תזמון קומי מצוין וחיבור בלתי אמצעי עם הקהל. דויד קרבר וג'ורג' וירבן בתפקיד הנסיך טמינו מציגים קול טנור לירי צלול ואצילי המשקף את כנותם, ואילו אלה וסילביצקי ויעל לויטה בתפקיד הנסיכה פמינה מפליאות בביצועים מרגשים ומלאי עומק. לצידם מופיעות שקד סטרול וראניה עתיק בתפקיד פפגנה, צוות הגבירות הנהדר בכיכובן של ווב מארי, שלומית לאה קובלסקי, ענת צ'רני, דניאלה סקורקה, שי בלוך ורחל פרנקל, לצד ביצועי הבס העמוקים בתפקיד זרסטרו והדובר בכיכובם של סווה ומיץ', יואב איילון ופניני לאון גרובנר, ומקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ'.
התוצאה הסופית היא חגיגה של ממש לחושים. זוהי הפקה מרהיבה, נגישה ומהנה מאוד, המתאימה הן לחובבי אופרה מושבעים המבקשים לראות פרשנות בימתית רעננה, והן לקהל שזו עבורו פגישה ראשונה עם יצירת המופת של מוצרט. מומלץ בחום לשריין מקומות ולחוות את הקסם הזה מקרוב.
חליל הקסם באופרה הישראלית – פרטים ומידע שימושי:
מיקום: בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), רחוב שאול המלך 19 תל אביב. שפה: גרמנית בליווי כותרות תרגום בעברית ובאנגלית בתרגומו של ישראל אובל. משך המופע: כשלוש שעות כולל הפסקה.
תאריכי המופעים: יום שישי 16.10 בשעה 13:00 יום ראשון 18.10 בשעה 19:30 ערב גאלה יום שני 19.10 בשעה 20:00 יום שלישי 20.10 בשעה 20:00 יום רביעי 21.10 בשעה 18:00 יום שישי 23.10 בשעה 13:00 יום שבת 24.10 בשעה 20:00 יום ראשון 25.10 בשעה 18:00 יום שני 26.10 בשעה 20:00 בניצוח רתם ניר יום חמישי 29.10 בשעה 20:00 בניצוח רתם ניר
כרטיסים: 210 עד 490 שקלים. רכישת כרטיסים באתר האופרה הישראלית או בקופה בטלפון 03-6927777
