יש משהו באוסטריה שלוכד את הלב כבר מהרגע הראשון. זוהי מדינה שבה ההיסטוריה המלכותית מעוטרת באדריכלות בארוק מרהיבה, אך הקסם האמיתי שלה פועם בטבע הפראי והבלתי נתפס. חבל טירול ההררי הוא הלב הפועם של הקסם הזה, עולם של פסגות דרמטיות המושלגות בחלקן, עמקים ירוקים עד לאופק, כפרים ציוריים שנראים כאילו נשלפו מגלויה, ומפלים שוצפים שמשמיעים את פעימות הלב של הטבע. המסע שלי בקבוצה של אשת טורס בין וינה האצילית, האגמים הצלולים והרי האלפים העוצמתיים הציע חוויה המשלבת אלגנטיות אירופאית קלאסית עם חופש אלפיני משכר.
המסע שלנו בקבוצה של אשת טורס התחיל בלב הפועם והאלגנטי של וינה.
קשה להאמין, אבל העיר המפוארת הזו התחילה כמתחם צבאי רומי צנוע בשם וינדובונה, שנבנה ממש על גדות הנחל הנשפך אל הדנובה. הצומת הימי הזה הפך לאוטוסטרדה מסחרית סוערת בעת העתיקה, והעיר החלה לצבור את קסמה.
במאה השמינית דרך כאן קארל הגדול, ובמאה ה 13 תפס את המושכות בית האבסבורג. מכאן נולדה אחת השושלות המפוארות בהיסטוריה, ששלטה פה למעלה מ 600 שנה. הסוד שלהם? במקום כבושים ומלחמות, האבסבורגים העדיפו לכבוש את אירופה באמצעות דיפלומטיה שנונה ושיודכים מוצלחים במיוחד.
היום, כשאנחנו פוסעים בין הרחובות הירוקים והמטופחים של אוסטריה, מדהים לגלות איך מדינה שרובה הרים פראיים ורק 14 אחוזים מאדמתה מתאימים לחקלאות, מצליחה לייצר גן עדן ירוק, עצמאי ושופע כל כך.
תפסו את המצלמות, הצעד הראשון בסיור מתחיל עכשיו.
היום הראשון: הקיסרים, הקפה והגג הנוצץ
אנחנו ממשיכים בצעד קל אל כיכר מריה תרזה. במרכזה ניצבת הקיסרית העוצמתית, אוחזת במסמך ההיסטורי שאיפשר לה לרשת את הכס (כשאין בנים, נשים מנהיגות). סביבנו המבנים התאומים של מוזיאון תולדות האמנות ומוזיאון טבע המדע, מוקפים בדשא ירוק ועמוק שלא מאבד מצבעו לעולם.
הליכה קצרה הובילה אותנו לכיכר הגיבורים ולפתחו של ארמון הופבורג. פה ניצבים גדולי המפקדים שבלמו עות'מאניים ונפוליאון, לצד הבלחה של היסטוריה מורכבת יותר ממרפסת הארמון ב 1938. בחצר הארמון הבארוקי הקיסר פרנץ הראשון מוקף בארבע נשים, רמז דק לסיפורי האהבה של חייו.
בכיכר מיכאל הרומית, ממש מתחת לרגליים שלנו, נחשפים שרידים עתיקים, ומעלינו ניצבות דמויות השלטון של הקיסר פרנץ יוזף והסיפור על הנסיכה סיסי.
ממשיכים ליודנפלאץ למפגש מרגש ומצמרר מול אנדרטת הספרייה הריקה, ועולים במעלה העיר העתיקה אל עמוד הדבר. האנדרטה הבארוקית המרשימה הזו ניצבת במדרחוב גרבן (Graben) במרכז העיר העתיקה. היא מעוטרת בפסלי מלאכים, עננים וצלב מוזהב בראשה, והוקמה על ידי הקיסר לאופולד הראשון כהודיה לאל על סיום מגפת הדבר הקטלנית בווינה בשנת 1679, ובסמוך לו מבושל אחד הצירופים המנצחים בהיסטוריה: המצור הטורקי שהביא לגילוי שקי הקפה, והוליד את תרבות בתי הקפה והקרואסון הווינאי.
את הסיור העירוני אנחנו מכתירים למרגלות קתדרלת סנט סטפן – שטפנסדום הגותית, עם גג קשקשי הזכוכית המרהיב שלה בששת מאות הטונות שלו.
קפה משובח, קרואסון פריך, ויצאנו בנסיעה באוטובוס הקבוצתי אל עבר הרי האלפים והעיירות של חבל טירול!
יום 2: ממי האגם הצלולים לשיק העירוני של זלצבורג Salzburg
פתחנו את הבוקר מול השקט המהפנט של אגם מונדזה (Mondsee). הליכה איטית לאורך טיילת המים, השתקפות ההרים במי התכלת, ואוויר אלפיני שממלא את הריאות.
מהטבע הפסטורלי אנחנו נכנסים אל הקצב האלגנטי של זלצבורג (Salzburg)
גני ארמון מיראבל: תמונה מתוך גלויה! ערוגות פרחים מדויקות, מזרקות ניתזות, פסלי שיש ומבצר הוכנזלצבורג שמשקיף בגאווה מראש ההר.
חוצים את הנהר: חצינו את נהר הזלצאך על גשר מרקו פיינגולד, עמוס מנעולי אהבה צבעוניים, שנושא את שמו של ניצול השואה שהיה ללב הפועם של הקהילה ולסמל של זיכרון ותקווה.
סמטאות העיר העתיקה: צעדים ראשונים בין חנויות קטנות, ריח מתוק באוויר ושיק אירופאי קלאסי במיטבו. אל תפספסו את בית הולדתו של מוצרט (Mozarts Geburtshaus) במדרחוב המרכזי, בניין צהוב וזוהר שהפך למוזיאון מרתק ומציע מסע בזמן אל חייו של המלחין.
יום 3: שאון המים במפלי קרימל Krimml Falls וניצוץ הזהב של אינסברוק Innsbruck
הבוקר נפתח בעוצמה פראית מול מפלי קרימל (Krimml Falls), מהמרהיבים והעוצמתיים באירופה. מי המפל צונחים ב 300 ומשהו מטרים בשלושה מפלסים. כבר מרחוק שומעים את השאון, וככל שמתקרבים, הרסס המרענן והאוויר הקריר מלטפים את הפנים. עוצרים בנקודות התצפית, נושמים עמוק ומצלמים מכל זווית.
מהטבע הסוער המשכנו אל אינסברוק (Innsbruck), בירת חבל טירול. עיר ציורית שבה הרי האלפים הנישאים משמשים תפאורה ירוקה לבתים הצבעוניים ולרחובות המרוצפים.
במרכז העיר העתיקה חיכה לנו הגג המוזהב (Goldenes Dachl), מרפסת מלכותית מהמאה ה 15 שמכוסה ב 2,657 רעפי נחושת המוזהבים באש, אותה בנה הקיסר מקסימיליאן הראשון כדי לצפות בחגיגות העיר.
שוטטנו בין בתי הקפה, החנויות והארמונות ההבסבורגיים, כשההרים המושלגים ניצבים ברקע מכל עבר.
יום 4: הליכה בין הסלעים בערוץ (Seisenbergklamm) וקינוח עיירה הציורית צל אם זי (Zell am See)
היום יצאנו לחוות את הטבע במלוא עוצמתו בערוץ סייזנברג (Seisenbergklamm). הליכה חווייתית ונינוחה של כחצי שעה על גשרי עץ התלויים ממש מעל המים השוצפים והצלולים, בין קירות סלע זקופים ועצים ירוקים. פגשנו את "רוח השורש" שמלווה את הדרך בתחנות כיפיות.חלפנו על פני כיפת רוקסטרו והכתובות העתיקות החקוקות בסלע עוד מ 1831. ראינו מקרוב איך המים פיסלו באבן הגיר במשך מאות אלפי שנים.
ואיך אפשר בלי עצירה מפנקת למאפה כפרי חם ב Lohfeyer Gasthof מול הנוף.
נפרדנו מהערוץ והגענו לקינוח המושלם: צל אם זי (Zell am See), עיירה ציורית השוכנת על שפת אגם מרהיב. סמטאות עתיקות ומטופחות, בתי קפה נינוחים, טיילת מים והשתקפות ההרים הגבוהים במים הצלולים, סיום חלומי ומלא קסם ליום שלא שוכחים.
יום 5: דרמת הטורקיז בקניוןזיגמונד תון Sigmund Thun Klamm והעוצמה המהפנטת של הגרוסגלוקנר Grossglockner
את הבוקר הזה פתחנו בתחושה של הרפתקה אלפינית אמיתית, כשיצאנו יחד אל קניון זיגמונד תון (Sigmund Thun Klamm, שנחצב במשך אלפי שנים על ידי זרימת מי נהר הקפרונר (Kapruner Ache. כבר מהצעד הראשון על גשרי העץ התלויים הריאות מתמלאות באוויר קריר, רענן ומלא ברסס מים טהור. קירות הסלע הזקופים סוגרים עלינו מכל עבר, והנהר מתחתיהם שוצף בצבע טורקיז עז, זרחני וכמעט לא אמיתי! כל עיקול במסלול מגלה עוד מפלון שוצף, פינות אור מדהימות וגזעי עץ עתיקים שנאחזים בסלע בגבורה.
מממלכת המים הנסתרת עלינו בחזרה אל האוטובוס הקבוצתי שלנו והתחלנו במסע עוצר נשימה לאורך הכביש האלפיני הגבוה של הרי הגרוסגלוקנר (Grossglockner). זוהי אינה עוד נסיעה, אלא חוויה חושתית עוצמתית בטירוף. האוטובוס מעפיל במעלה הפיתולים, הנוף משתנה ממרבדים ירוקים לצמחייה אלפינית נמוכה, וסביבנו נחשפות הפסגות הדרמטיות של שמורת הטבע ההר הגבוה.
שיא היום הגיע בתצפית הקיסר פרנץ יוזף בגובה 2,369 מטרים. כשעומדים מול הקרחון הענקי ופסגתו הנישאת של הר הגרוסגלוקנר, השרביט של אוסטריה, מרגישים פתאום כמה האדם קטן מול עוצמת הטבע. האוויר בפסגה דליל וצלול, השקט עוצר נשימה, והנוף נפרש כמו יריעה בלתי נגמרת של סלעים, שלג ושמיים.
טיפ קטן מהשטח: בתצפית הקיסר, תוציאו משקפות או פשוט תסתכלו מקרוב אל מדרונות הסלע, מרמיטות ההרים המתוקות מתרוצצות שם בין האבנים, מזכרת מתוקה לצילום.
נרגשים ומלאי חוויות, חזרנו יחד למלון שלנו בערב.
יום 6: גלויה שקמה לחיים קסם האגמים של זלצקמרגוט – Salzkammergut והאלשטאט – Hallstatt
היום השישי לקח אותנו אל חבל האגמים המפורסם זלצקמרגוט (Salzkammergut), אזור שנראה כאילו תוכנן במיוחד עבור ציורי שמן קלאסיים.
את הבוקר פתחנו בשייט פנורמי קסום על מי האגם מהעיירה הציורית סנקט גילגן (Sankt Gilgen), היושבת על גדות אגם וולפגאנג (Wolfgang) רגוע וצלול, אל העיירה הסמוכה סנט וולפגאנג (St. Wolfgang), מקום מלא קסם אותנטי, סמטאות ציוריות וחנויות מלאכת יד מקומיות.
אבל גולת הכותרת של היום עוד הייתה לפנינו: האלשטאט (Hallstatt), העיירה שהוגדרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ונחשבת בעיני רבים לעיירה היפה ביותר בעולם. כשהגענו לכאן, הבנו מיד מדוע בתי העץ העתיקים בנויים בצפיפות מרהיבה על מדרון ההר התלול, ממש בצמוד לקו המים. האגם השקט משקף את המגדלים והסמטאות, והצוקים הנישאים מאחור מעניקים לתמונה כולה מסגרת דרמטית שאין שני לה. הליכה לאורך הטיילת של האלשטאט ועל גגות הבתיםהיא חוויה שבה כל צעד דורש עצירה לצילום.
בתום יום מלא ביופי אלגנטי ופסטורליה שקטה, חזרנו למלון שלנו.
יום 7: עמק הוכאו (Wachau Valley) , אגדות אבירים ופרידה מתוקה מאוסטריה
היום האחרון של המסע שלנו הוקדש לרומנטיקה של עמק הוכאו (Wachau Valley) וגדות נהר הדנובה, חבל ארץ מרהיב שהוכרז אף הוא כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, המפורסם בכרמיו הירוקים, יקבי הבוטיק שלו והעיירות העתיקות הנושקות למים.
התחנה הראשונה שלנו הייתה העיירה מלק (Melk). כבר מרחוק ניצב בגאון, על צוק רם מעל הנהר, מנזר מלק (Melk Abbey), יצירת מופת אדריכלית בסגנון הבארוק ומשכנם של נזירי המסדר הבנדיקטיני מאז 1089. המבנה המוזהב והמרשים ביופיו צופה על העמק כולו, והעניק לנו תחושה של הוד והדר היסטורי.
המשך הדרך הוביל אותנו אל דירנשטיין (Dürnstein), עיירה ציורית שנראית כאילו קפאה בזמן. מעל הגגות האדומים והסמטאות המרוצפות משקיפים שרידיה של טירה עתיקה מימי הביניים. זהו המקום שבו, לפי האגדה המפורסמת, נכלא המלך האנגלי ריצ'רד לב הארי בדרכו חזרה ממסעי הצלב. העיירה מפורסמת גם במגדל הכנסייה בצבע תכלת-לבן הבולט שלה.הליכה קצרה בין חנויות הבוטיק והסמטאות, תוך שאיפת האוויר הנינוח של הנהר, סיפקה סיום רומנטי ומלא קסם למסע שלנו.
בשעות אחר הצהריים הגענו בחזרה אל וינה. ניצלנו את הזמן שנותר עד הטיסה לעצירה קצרה לקניות אחרונות, ליהנות מקפה וינאי אחרון עם שטרודל תפוחים חם, ונפרדנו באהבה מאוסטריה היפהפייה בדרכנו לשדה התעופה לטיסה חזרה לתל אביב.
תמו ימי המסע, אך הזיכרונות מההרים הנישאים, נקיקי המים השוצפים והסמטאות הקסומות עם החברים למסע בקבוצה של אשת טורס יישארו איתנו עוד זמן רב.
