ארבע האימהות שלי – Four Mothers של הבמאי האירי דארן תורנטון הוא עיבוד לקומדיה האהובה של ג’יאני די גרגוריו, "אורחות אמצע אוגוסט" מ-2010, ומציע הומור, תובנות וחום אנושי. סיפור על משפחה, אחריות וחיים מלאי הפתעות בכל גיל.
דמיינו את זה: אתם על סף הצלחה ענקית, קריירה שממריאה, ולוח זמנים לחוץ לקראת סיור ספרותי בארה"ב.
אז שלושה חברים טסים לחגיגות גאווה בספרד ומשאירים לכם "מתנה" את האימהות שלהם, כל אחת עם אישיות, דעות ודרישות משלה.
הסופר הצעיר אדוארד (ג’יימס מקארדל) מוצא את עצמו מטפל במשרה מלאה באימו המרדנית והאילמת, אלמה (פיונולה פלנגן), שמפקחת עליו מכל טאבלט בקול רובוטי או באמצעות פעמון מרושע. אדוארד, חסר ביטחון כרוני ונכנע כמעט לכל בקשה, הופך ליעד מושלם עבור חבריו שהשאירו את האימהות התובעניות שלהם אצלו בזמן שהם חוגגים בספרד באירוע גאווה.
הרומן הראשון של אדוארד על זוג הומוסקסואלי צעיר באירלנד, מתחילה להצליח בארצות הברית דרך TikTok, והמוציא לאור דורש ממנו לצאת לסיור פרסום כדי למצות את ההצלחה. אדוארד נאבק בראיונות קידום ברדיו ומנסה בו זמנית להסתיר מאלמה את הצורך שלו להיעדר לשבועיים, מה שמחייב אותו למצוא פתרון זמני לטיפול באימהות.
לצד אלמה, מגיעות שלוש נשים מבוגרות נוספות ג'ין, רוזי ומוד, כל אחת עם אישיות בעייתית וייחודית, מה שיוצר ערבוביה קומית ומרגשת בביתו הצנוע של אדוארד, שמלמדות את אדוארד וגם אותנו על גבולות, אחריות וחיבור אנושי.
המשחק של מקארדל מדויק ומראה אמפתיה לדמויות, גם ברגעים שבהם אדוארד נכנע לדרישות ההולכות ומתרבות סביבו. הבמאי דארן תורנטון העניק לכל ארבע הנשים אישיות מובחנת ועומק רגשי, מה שמוסיף הנאה לקצב הדרמטי והסוריאליסטי של העלילה. רגעי הטיול לגלווי, המיניבוס והביקור אצל מדיום שומרים על הצחוק לאורך כל הסרט.
הסרט מזכיר לנו עד כמה חשוב לדאוג לעצמנו ולסובבים אותנו וכמה אהבה, הומור וחיבור אנושי יכולים ללוות אותנו גם בבלגן הגדול ביותר.
שעה וחצי של חיוך, חיבוק ותזכורת: לפעמים הבלגן הכי גדול הוא גם המתנה הכי גדולה.
טריילר:
📽️ ארבע האימהות שלי – Four Mothers
אירלנד 2024 | בימוי: דארן תורנטון
משחק: ג'יימס מקארדל, פיונולה פלאנגן, דיירבלה מולוי
89 דקות | אנגלית | תרגום לעברית
זוכה שני פרסים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של שיקאגו
ופרס חביב הקהל בפסטיבל הקולנוע של ונדון
החל מה־14.8 בבתי הקולנוע
