גלים של תקווה – פראג של 1968 נמצאת בעיצומה של תקופה סוערת. ברחובות נשמעת מוזיקת רוק, סטודנטים יוצאים להפגין, ואחרי שנים של שליטה קומוניסטית מתחילה להיוולד תחושה שאולי משהו באמת יכול להשתנות. אבל לצד התקווה הזאת הולך וגובר גם הפחד. השלטון מנסה להחזיר את השליטה, והלחץ על מי שמעז להשמיע קול ביקורתי הולך ומתחזק.
גלים של תקווה: הסיפור שמאחורי המאבק על חופש הביטוי
במרכז הסרט נמצא רדיו צ׳כוסלובקיה, שהופך לאחד המקומות החשובים במאבק על חופש הביטוי. העיתונאים שעובדים בו מנסים לספר לציבור את מה שקורה באמת, למרות הצנזורה והמעקב של השירותים החשאיים. עבורם, שידור חדשות כבר אינו רק עבודה. כל כתבה, כל משפט וכל מידע שהם בוחרים לשדר הופכים למעשה של אומץ.
לתוך המציאות הזאת נכנס תומאש, טכנאי אלקטרוניקה ואחיו הבכור של פאבל. מאז מות הוריהם הוא משמש כאפוטרופוס של אחיו הצעיר ומנסה להגן עליו מפני הסתבכויות. כשפאבל נרשם לקורס הכתבים של מילאן ויינר, תומאש מתנגד ומגיע לקורס כדי לעקוב אחריו, לא כדי להשתתף בו. אלא שאירוע בלתי צפוי במהלך המפגש מוביל את תומאש אל הרדיו ומשנה את מסלול חייהם של שני האחים.
ככל שהוא נחשף למה שקורה מאחורי הקלעים, תומאש מגלה שהרדיו נמצא תחת לחץ מתמיד. אנשי השירותים החשאיים עוקבים אחר העיתונאים ומנסים להשפיע על השידורים, בעוד הצוות ממשיך למצוא דרכים להביא לציבור מידע שהשלטון מעדיף להשאיר מאחורי דלתיים סגורות.
המתח הולך וגובר ככל שהמצב במדינה משתנה. מה שמתחיל עבור תומאש כמעט במקרה הופך בהדרגה למאבק אישי. הוא נקרע בין הרצון להגן על עצמו ועל משפחתו לבין ההבנה שהעבודה ברדיו מחייבת אותו להתמודד עם מציאות שהוא כבר אינו יכול להתעלם ממנה. גם הקשר עם פאבל מקבל משמעות חדשה, כשהאחים מוצאים את עצמם קרובים יותר לאירועים שמתרחשים סביבם, אבל לא תמיד רואים אותם באותה הדרך.
ואז מגיע הרגע שבו כבר אי אפשר להישאר באמצע. האירועים במדינה מסלימים, הלחץ על הרדיו גובר, והאנשים שעובדים בו מבינים שהבחירות שלהם עלולות לשנות את חייהם. בתוך כל זה הם ממשיכים לשדר, גם כשהם יודעים שהמחיר עלול להיות כבד.
גלים של תקווה הוא סיפור על תקופה שבה קול חופשי לא היה דבר מובן מאליו. דרך תומאש, אחיו פאבל ואנשי הרדיו, הסרט מביא סיפור על פחד, משפחה, עיתונות ועל אנשים שנאלצים לבחור מה הם מוכנים לסכן כדי לא לוותר על האמת.
טריילר:
בימוי: ייז׳י מאדל
הפקה: מוניקה קריסטל, ונדה אדמיק חריקובה
תסריט: ייז׳י מאדל
צילום: מרטין זיארן
עריכה: פיליפ מלאסק
מוזיקה: סימון גוף
משחק: וויצ'ק וודוחודסקי, אנדרי סטופקה, טטיאנה פאוהופובה, סטניסלאב מאייר,וויצ'ק קוטק
131 דקות | צ'כית | כתוביות בעברית
הפצה – סרטי נחשון בע"מ
החל מ-8/10 בכל רחבי הארץ
