לעסוק בטראומה בין-דורית ובזיכרון השואה על במת התיאטרון המקומי זה תמיד הימור מסוכן. אלא שהמחזה החדש של אורן יעקובי, "קיר הזכוכית", בבימויו המבריק של אלדר גוהר גרויסמן, מנפץ את המוסכמות הללו. הוא לוקח את המשקעים הכבדים ביותר של הישראליות, מעתיק אותם ללב ברלין העכשווית, ומוליד קומדיה דרמטית שהיא פצצת אנרגיה שנונה, קצבית ונוגעת ללב.
סוד הקסם של ההפקה נשען על הלוקיישן. הבחירה בברלין בירת הצעירים ה"קולית" שהיא גם זירת האסון ההיסטורי מייצרת מתח מרתק, שהופך פיזי ומצמרר במחנה הריכוז. שם, מול הר אפר שבו האם נואשת לפזר את שרידי אביה, ניצב קיר זכוכית מפריד בינה לבין בתה, חיה. הניגוד בין טראומת העבר לבין החיים החדשים וההיריון הסודי של היום הוא לב לבה של ההצגה
על הבמה אנו פוגשים את חיה (הגר אנגל), רקדנית שמנסה לחתוך מהכול: מהמשפחתיות הלוחצת, מהזהות המקומית ומצללי העבר. היא בונה לעצמה בועה מוגנת ומרוחקת, אלא שהמציאות מתנפצת לה בפנים כשאמה, ויקי (אורנה רוטברג), ואחיה, נצח (דאלי שכנאי), נוחתים בדירתה עם משימה הזויה מימוש צוואתו של הסב המנוח. המרדף המשפחתי המטורף ברחובות העיר הופך למסע סוריאליסטי, שמאלץ את כולם להסיר את המסכות.
אלדר גוהר גרויסמן מוביל את ההצגה בצורה מושלמת, ויודע בדיוק איך לשלב בין רגעים דרמטיים להומור. הוא מעז להצחיק, ובגדול. המפגשים התרבותיים המביכים בין המשפחה הישראלית האימפולסיבית לבין הדמויות המקומיות כמו כרטיסנית רכבת ומנהל מוזיאון (בביצוע נפלא של רוברט הניג) מספקים רגעים קומיים משובחים של פערי מנטליות.
הקאסט מעולה. אורנה רוטברג (ויקי) מעניקה להפקה עוגן רגשי עצום. היא מגלמת בחן ובדיוק את האמא הישראלית המוכרת, אך חושפת בהדרגה סדקים של פגיעות עמוקה ותהומות של דור שלם שחונך על שתיקה. הגר אנגל (חיה) נפלאה במשחק מאופק ונקי, וממחישה בצורה פנומנלית את הקריעה הפנימית של צעירה המנסה להמציא את עצמה מחדש מול שורשים שמושכים אותה לאחור. רוברט הניג, אוראל לוי ודאלי שכנאי משלימים הרכב מגובש, ומביאים לבמה דינמיקה קבוצתית תוססת וצבע מקומי שמפיח חיים בכל סצנה.
החוויה האורבנית נשלמת בזכות התפאורה המודרנית והנקייה של שני טור, לצד העיצוב המוזיקלי האלקטרוני והמדויק של אלעד אדר, שמייצרים יחד אטמוספירה ברלינאית מנוכרת המתכתבת באופן מושלם עם החיפוש העצמי של הדמויות.
"קיר זכוכית" היא הצגה מצחיקה, מטלטלת ומרגשת, שמזכירה לנו שגם אם נברח עד קצה אירופה ונקיף את עצמנו בחומות של זכוכית, המשפחה והעבר שלנו תמיד ימצאו את הדרך הביתה.
במפגש מרתק בין הפסיכולוגיה של הדור השני (כפי שמנתחת ד"ר קרן קפלן) לבין הקצב הברלינאי העכשווי, "קיר זכוכית" מצליחה להפוך את המשא הכבד של הזיכרון ליצירה חיה, בועטת ומפתיעה.
אל תפספסו.
יוצרים ושחקנים:
מאת: אורן יעקובי
בימוי: אלדר גוהר גרויסמן
תפאורה: שני טור
תלבושות: אביה בש
מוזיקה: אלעד אדר
תאורה: זיו וולושין
וידאו ארט: שי בונדר
ע. במאי: נעם ביצור
משתתפים: אורנה רוטברג, הגר אנגל, אבירם אביטן/ דאלי שכנאי, רוברט הניג, אוראל לוי
מחליפה: יעל אברם
