מנהיגים שקועים ביוהרה ובניתוק שלהם, בזמן שהעם הוא זה שממשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר. נשמע מוכר?
כשמסתכלים על היצירה הזו היום, אי אפשר שלא להצטמרר מהמראה שהיא מציבה מול המציאות שלנו. נדמה ששום דבר לא באמת השתנה והמנגנון נשאר אותו מנגנון מעוות: מנהיגים שקועים ביוהרה ובניתוק שלהם, בזמן שהעם הוא זה שממשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר. עם שלם שנקרע, שנלחם על השפיות שלו, מנסה לאסוף את השברים מול הטירוף שמסביב ונאחז בתקווה לשינוי.
האופרה הישראלית חוגגת החודש בדיוק 40 שנה להקמתה ומעלה בהפקת ענק את "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי, היצירה המכוננת שזכתה לכינוי "האופרה היהודית". זוהי יצירה שמבטאת יותר מכל את כמיהתו הנצחית של עם ישראל לארץ מולדתו ואת התקווה הבלתי פוסקת לחירות. שירת העבדים Va Pensiero הפכה בכל רחבי העולם לתפילה אוניברסלית לחופש, והיום, יותר מתמיד, היא מקבלת משמעות מיוחדת, אקטואלית ועמוקה.
ורדי כתב את היצירה הזו בשנת 1842, בתקופה שחורה וקשה במיוחד בחייו. אחרי שאיבד את אשתו ואת שני ילדיו, ולאחר כישלון האופרה הקודמת שלו, הוא כבר שקל ברצינות לוותר על הלחנה ולפרוש מתחום הכתיבה המוזיקלית לתמיד. לפי המסורת, ליברית של טמיסטוקלה סולרה שהונחה בידיו כמעט במקרה, הציתה בו מחדש את האש היצירתית. הסיפור על העם היהודי בגלות בבל הרים אותו מהתחתית, החזיר אותו אל הדף והפך אותו לדמות מרכזית כמעט בן-לילה. מתוך אותו טקסט צמחה אופרה שנשאה גם ממד פטריוטי ברור, שיקפה את מילאנו של התקופה תחת שלטון אוסטרי, והפכה אותו לאחד המלחינים המפורסמים ביותר באיטליה ובעולם כולו.
זהו סיפור דרמטי רחב יריעה שמרגיש אקטואלי להפליא. העלילה מתרחשת על רקע של מלחמה קשה, כיבוש, חורבן ושבי, אך במרכזה עומד שיעור אנושי חזק על גאווה ועל חרטה. המלך נבוקו מתמלא בשיגעון גדלות, בטוח שהוא חזק מהכול ומכריז על עצמו כאל. כעונש על היהירות שלו, הוא מאבד את שפיות דעתו ואת כס המלכות לטובת בתו המרשעת והאכזרית, אביגיל. רק כשהוא מגיע לנקודת השפל הנמוכה ביותר, מגלה צניעות ומבין את טעויותיו, הוא זוכה למחילה, שפיותו חוזרת אליו והוא מצליח לתקן את המצב.
הפקה זו מציבה במרכז את העוצמה האנושית של היצירה: אופרה על זהות הנבחנת תחת גלות, על מאבק בין כוח לאמונה, ועל האפשרות לקום מחדש מתוך חורבן. המוזיקה של ורדי מעצבת את ההתרחשות ומחדדת את נקודות ההכרעה של הדמויות מן הסצנות ההמוניות ועד לעימותים הפרטיים שבהם החלטה אחת משנה הכול. מול הטירוף שמסביב, עם שלם שנקרע נלחם על השפיות שלו, מנסה לאסוף את השברים ונאחז בתקווה לשינוי.
במרכז היצירה ניצבת המקהלה כקולו של עם. מקהלת העבדים העבריים, "Va, pensiero", היא תפילה של קהילה; שיר שבו עם גולה מחבר בין מקום, זיכרון וזהות ומכנס אותם לתקווה אחת, ומזכיר לנו שהרוח של עם חזקה יותר מכל רודן.
עלילת האופרה נפתחת בירושלים במאה השישית לפני הספירה. בני ישראל מתפללים לישועה מול צבאותיו של נבוקו (נבוכדנצר), מלך בבל. זכריה, הכהן הגדול, מחזק את בני עמו כאשר פננה בתו של נבוקו מוחזקת כבת ערובה.
במקביל נחשף קשר האהבה בין פננה לישמעאל, אחיינו של מלך ירושלים, קשר שנולד עוד בבבל כאשר פננה סייעה לו להימלט ובחרה ללכת אחריו לירושלים.
אל המתח הזה נכנסת אביגיל, אחותה למחצה של פננה, המבקשת גם את ישמעאל וגם את הכתר. בבבל מתעצם מאבק הירושה, אביגיל תופסת את השלטון, וגזר דין מוות נחתם לשבויים העבריים ובכללם פננה. במערכה האחרונה נבוקו שב אל עצמו, מציל את בתו ואת העם, משחרר את העברים ומכריז על שיבתם למולדתם ועל בניית המקדש מחדש.
את ההפקה החדשה והמרהיבה מביה אנדרה הלר-לופס, מן הבמאים הבולטים והמבוקשים כיום בזירת האופרה הבינלאומית. ההפקה, שנוצרה בשיתוף בית האופרה מינאס ז'ראיס Minas Gerais בברזיל, הופכת בבימויו לא רק לאפוס היסטורי רחב יריעה, אלא גם לדרמה אנושית עמוקה על שלטון, אמונה, שבר ותקווה. בדבריו על 'נבוקו', הלר-לופס מתאר את האופרה כ"יצירה העוסקת בשאלות של זהות, קהילה, אמונה ושינוי מתמיד". עבור הבמאי הברזילאי-יהודי, שיצר מספר גרסאות לאופרה זו באירופה ובאמריקה הלטינית ומגיע לראשונה לישראל, העלאת יצירת המופת הזו כאן היא סגירת מעגל אישי מרגשת במיוחד: "העלאת 'נבוקו' במסגרת עונת ה-40 של האופרה הישראלית היא רגע אישי ומשמעותי במיוחד עבורי כיהודי".
ההפקה עולה בהשתתפות סולניות וסולנים מובילים מהארץ ומהעולם, בהם מ. זלסינסקי, י. פאסקו, א. מיכאיילנקו, י. וסיליבה, פ. פטרוב, ו. גזריאן, ר. פרנקל, ש. בלוך ועוד, בליווי תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ומקהלת האופרה הישראלית. על התזמורת מנצח מאסטרו קרלו מונטנארו, ועל המקהלה מנצח איתי ברקוביץ'.
כל הפרטים הטכניים, מועדי המופעים המלאים לחודש יוני וקישור ישיר לרכישת כרטיסים מחכים לכם בתגובה הראשונה למטה! 👇
לוח המופעים ופרטים מלאים:
תאריכים: 12-27 ביוני 2026.
מיקום: בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19, תל-אביב.
שפת המופע: איטלקית (כתוביות בעברית ובאנגלית).
משך המופע: כשעתיים וחצי כולל הפסקה.
מחירי כרטיסים: 210-490 ₪.
לוח מופעים מלא:
12.6 (13:00) | 14.6 (19:30 – גאלה) | 15.6 (20:00) | 16.6 (20:00) | 18.6 (20:00) | 19.6 (13:00) | 21.6 (18:00) | 22.6 (20:00) | 24.6 (18:00) | 25.6 (20:30 – לילה לבן) | 27.6 (20:30).
לפרטים ורכישת כרטיסים: 03-6927777
אתר האופרה להזמנות: www.israel-opera.co.il
קרדיט צילום: יוסי צבקר.
שירת העבדים:
