פרזיטית תערוכת יחיד לאמנית רחלי טאובר
רחלי טאובר, בארוקד, 2021, אבן שיש וברזל. צילום- בועז אופנהיים
אוצרת: הדס גלזר
הוד והדר מאפיינים את הפסלים המרשימים שיוצגו בתערוכת היחיד של האמנית רחלי טאובר, שתיפתח ב 25 בפברואר במוזיאון יהדות איטליה שבירושלים.
הפסלים העשויים אבני שיש, כלי עבודה בלויים, חלקי מתכת וחוטים ממחישים את המפגש שיוצרת טאובר בין מלאכה לאמנות, ובין חומרים גבוהים לנמוכים ודרך הדיאלוג שנוצר, מעלה שאלות על האופן שבו נמדד ערכם של כל איש ואישה בחברה.
רחלי טאובר, עמוד של קשרים, 2018, אבן שיש, ברזל וחבל. צילום- בועז אופנהיים
"דמות האישה ה'פרזיטית' – הטפילה שחיה על חשבון אחרים – הופכת בתערוכתי לאמירה מורכבת ומעוררת מחשבה, המשקפת גם את הזהות שלי כמי שחיה בין עולמות חילוניים, חרדיים, אמנותיים, רוחניים ומעשיים". אומרת האמנית רחלי טאובר.
בלב התערוכה "פרזיטית", ניצבת התבוננות רחבה המאתגרת את מושג הערך. היחסים בין ערך לזהות קשורים לאופן שבו החברה והפרט מגדירים אנשים, פעולות, חפצים או רעיונות, וכיצד הגדרות אלו משפיעות על תחושת הזהות העצמית והקולקטיבית.
רחלי טאובר: פרזיטית. 25 בפברואר – 1 במאי, 2025. מוזיאון יהדות איטליה, ירושלים
"פריזיטית", תערוכת היחיד של האמנית רחלי טאובר, שתיפתח ב 25 בפברואר במוזיאון יהדות איטליה בירושלים, עוסקת במושג הערך על היבטיו השונים. היחסים בין ערך לזהות קשורים לאופן שבו החברה והפרט מגדירים אנשים, פעולות, חפצים או רעיונות וכיצד הגדרות אלו משפיעות על תחושת הזהות העצמית והקולקטיבית. הערך של דבר מה – עבודה, אדם או חפץ – מקנה לו את שוויו, ובתוך כך, ממקם אותו בהיררכיה חברתית תרבותית כלכלית.
ביצירתה מפגישה טאובר בין מלאכה לאמנות, ובין חומרים גבוהים לנמוכים, ודרך הדיאלוג שנוצר, מעלה שאלות על האופן שבו נמדד ערכם של כל איש ואישה בחברה.
רחלי טאובר, חסיד ירושלמי, 2009, אבן שיש וברזל. צילום- רוני אוזן
עשרה פסלים העשויים אבני שיש בשילוב כלי עבודה בלויים, חלקי מתכת וחוטים יוצגו בתערוכה. בתהליך סיזיפי שכולל עיבוד, סיתות, קידוח ותכנון הנדסי מדויק, מבקשת טאובר לרכך את האופי הנוקשה של השיש ולהטעין אותו בערכים חדשים ודואליים המדגישים את הקונפליקט הפנימי שמתוכו יוצרת טאובר – בין קשיחות לרוך, בין
דימוי לחומר ובין אמנות למלאכה. הכלים החלודים מגלים את מה שמערכות הייצור מבקשות להסתיר: המאמץ, היזע והשחיקה הכרוכים בייצור כנגד ההוד של האבן הלבנה.
"לתוך שאלת הערך, יוצקת טאובר שאלות על הסטראוטיפים שמעידים על ערך בעיני החברה. שם התערוכה, 'פרזיטית', מעורר תהיות לגבי הדומיננטיות של הכותרת כתווית סטריאוטיפית בפני עצמה" אומרת הדס גלזר, אוצרת התערוכה.
רחלי טאובר, רוקמת התחרה, 2017, אבן שיש וברזל. צילום- בועז אופנהיים
השילוב בין האלמנטים השונים ממחיש את המתח שבין המטען האנדרטאי והמאופק של האבן למתכות החובקות אותה, כמו בעבודה "עמוד של קשרים". קשרי החוטים הרכים, העשויים בטכניקות של סריגת קרושה מסורתית, מוסיפים נופך נשי ואינטימי לעמוד האבן המיתמר. לעומת זאת, כפי שמעיד שמה, היצירה "חסיד ירושלמי" נוגעת באמצעות הדיאלוג החומרי בין שיש לברזל בשאלת הסטריאוטיפ, המעמד ותפיסת הגבריות החרדית.
העבודה "שריטה" מציגה מבנה הנדסי דמוי ספירלה ששמה (שריטה) חרוט עליה. זוהי עבודה מורכבת, המהונדסת כך שהאבן זקוקה לתמיכה על מנת להתרומם. המבנה הספירלי־גיאומטרי של העבודה משמש כתזכורת לתהליכים מחזוריים במהלך החיים, שאינם מתבטאים כחזרה אלא כהתפתחות ונסיקה. עבודה זו היא מעין הזמנה להרפות מערכי החברה ולאפשר לערכים לצמוח מחדש מתוך קרקע של אמת מידה פנימית, כזו שלא מצטמצמת לכימות או לתוצרים בלבד.
רחלי טאובר, קופסת תפירה, 2018, אבן שיש וברזל. צילום- בועז אופנהיים
"דמות האישה ה'פרזיטית' – הטפילה שחיה על חשבון אחרים – הופכת בתערוכתי לאמירה מורכבת ומעוררת מחשבה, המשקפת גם את הזהות שלי כמי שחיה בין עולמות חילוניים, חרדיים, אמנותיים, רוחניים ומעשיים" אומרת האמנית רחלי טאובר.
התערוכה "פרזיטית" מעלה את שאלות על מעמד ועבודת אמנות: מעמד האמנים / חרדים בחברה, על שווי פרי עבודתם ועל חשיבותה, או שמא חוסר חשיבותה של יצירת אמנות במציאות החברתית-כלכלית של ימינו. השימוש הפרובוקטיבי בביטוי הטעון נוגע גם בשאלות חברתיות בישראל היום, וגם עוסק במצב פנימי נפשי ורוחני, שמושפע ומתעצב מתוך אותם תנאים ונסיבות חברתיות.
רחלי טאובר: "פרזיטית"
25 בפברואר – 1 במאי, 2025. מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש.א. נכון, רחוב הלל 25, ירושלים
שעות פתיחה: ימים ראשון, שלישי וחמישי 10:30 – 16:30
אירוע פתיחה חגיגי יתקיים ביום חמישי, 27 בפברואר 19:00
שיח גלריה עם אוצרת התערוכה הדס גלזר והאמנית רחלי טאובר יתקיים ביום רביעי, 19 במרץ 20:00
