גילוי היסטורי מרתק בבנימינה: פסלי שיש נדירים שנחשפו לאחרונה מציעים הצצה מרהיבה לאמנות ולאורח החיים המפואר בתקופה הרומית בישראל. הפסלים, שהשתמרו בצורה יוצאת דופן, נחשפו בחפירות בכניסה ליישוב ומספקים עדות חיה ומרגשת לעבר העתיק שמתחבא מתחת לפני השטח שלנו.
מדובר בממצאים בעלי חשיבות יוצאת דופן – פסלי שיש שלמים ומרהיבים בני כ-1,700 שנה, המהווים עדות נדירה לתרבות הקלאסית באזורנו. החדשות הטובות לכל חובבי האמנות וההיסטוריה? אתם לא צריכים לחכות יותר מדי כדי לראות אותם מקרוב: הפסלים יוצגו לקהל הרחב במהלך הקיץ הקרוב במוז״א (מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב), בביתן הקרמיקה.
החוקרים: תגלית של פעם בחיים, יתכן שהם עיטרו וילה של אחד מעשירי קיסריה.
הממצאים יוצגו לקהל לראשונה בכנס הארכיאולוגי במרכז VII-בית שיתקיים ב-18.6.2026 במוז״א, מוזיאון ארץ ישראל, תל־אביב.
תגלית ארכיאולוגית מרהיבה בבנימינה: שני פסלים (פרוטומות) עשויים שיש, בני כ-1,700 שנה, המתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, נחשפו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. על אחד הפסלים השתמרה כתובת ביוונית הנושאת אתהשם ליקורגוס. הפרוטומות – פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות כחלק מפרויקט להכפלת מסילת החוף.
הפסלים המרהיבים ייחשפו לראשונה בכנס הארכיאולוגי במרכז VII-בית שיתקיים ביום חמישי 18.6.2026 במוזא מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. בשיתוף פעולה עם מרחב מרכז של רשות העתיקות, המכון ללימודי ארכיאולוגיה ע״ש סוניה וטוני לוין באוניברסיטת תל אביב, והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, והם יוצגו במוז״א לקהל הרחב למשך חודשי הקיץ.
הפסלים מתוארכים לתקופה הרומית, ובאופן מעניין, הם לא התגלו באתרם. הם נמצאו כשהם מונחים באופן מסודר עם פניהם כלפי מטה, בתוך בור לאיסוף יין של גת מהתקופה הרומית – ביזנטית. הם הוטמנו בעת שהגת יצאה משימוש. לעת עתה, לא ידוע מדוע הפסלים הוחבאו כאן. אולי על מנת לשמור עליהם, אומרים אלירן אורן ואבישג רייס, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. זו תגלית של פעם בחיים, זה היה מאוד לא צפוי, אבל איכשהו, התגליות הגדולות באמת תמיד מגיעות ביום האחרון.
לדברי דר פטר גנדלמן, מומחה אזור קיסריה מטעם רשות העתיקות הפסלים האלה מצטרפים לשורה של פורטרטים של דמויות היסטוריות שהתגלו בעבר בקיסריה. בפעם האחרונה התגלתה כאן דמות כזו בשנות ה-90. על אחת הפרוטומות השתמרה כתובת ביוונית עם השם ליקורגוס. יש שתי דמויות מרכזיות בשם הזה המוכרות מן ההיסטוריה היוונית – ליקורגוס, מייסד ספרטה, וליקורגוס מאתונה, שהיה מדינאי ונואם במאה ה-4 לפני הספירה. ייתכן שמדובר באחת מן הדמויות האלה, אך המחקר רק בראשיתו.
עוד מוסיף דר גנדלמן כי בתקופה הרומית, הפסלים מהסוג הזה היו מוצגים גם במבני ציבור וגם בבתים של בני האליטה, שביקשו לקשור את עצמם לעולם התרבות והרוח של העת העתיקה.
לא רחוק ממקום הגילוי נחשפו בעבר שרידים של בית מרחץ, וייתכן שהפסלים עיטרו וילה מפוארת של אחד מאנשי קיסריה.
הפסלים יעברו כעת תהליך ניקוי, שימור ומחקר נוסף, שבמסגרתו ינסו לזהות בוודאות את הדמויות המתוארות בהם ואת ההקשר המדויק שבו הוצבו בעת העתיקה.
לדברי גיל עומר, מנכל מוז״א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב: לא בכל יום נחשפים פסלי שיש בני 1,700 שנה במצב כה מרשים. אנחנו גאים להיות המקום שבו הציבור יוכל לפגוש את התגלית יוצאת הדופן הזו לראשונה, ולהמשיך להיחשף אליה גם לאחר הכנס. הצגת הפסלים בביתן הקרמיקה של מוזא היא הזדמנות נדירה לחשוף בפני המבקרות והמבקרים ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן זמן קצר לאחר גילויו, ולהפגיש אותם עם סיפור מרתק.
ילנה אלגרט שרון, אוצרת ביתן הקרמיקה במוז״א: פסלי השיש שנחשפו לאחרונה בחפירת רשות העתיקות סמוך לבנימינה, מעניקים לציבור הזדמנות נדירה לקחת חלק בתהליך חשיפת העבר כמעט בזמן אמת. אנו גאים לארח ולהציג במוזא ממצא ייחודי זה זמן קצר לאחר גילויו. התצוגה, לצד כנס במרכז שיתקיים במוזיאון ב- 18 ביוני בשותפות עם רשות העתיקות, משקפת את שיתוף הפעולה המתמשך בין שני הגופים, ואת המחויבות המשותפת להנגשת הארכאולוגיה לציבור.
