מהו הגבול הדק שבין שרידה לחיים? ומה קורה כאשר מסורות רחוקות מהקווקז, מפולין ומהשורשים התימניים של להקת ״ענבל״ מתמזגות לשפה בימתית חדשה ומהפנטת?
הכוריאוגרפית סתיו סטרוז' בוטרוס מזמינה אתכם להפסיק לצפות מהצד ולהצטרף למסע אל "פרטיזניה" צירת מחול עכשווי שאינה רק מופע, אלא סיפור חי על שורשים, זהות ורוח האדם.
זיכרון והשראה במופע המחול
הכול התחיל מזיכרון משפחתי. סתיו, רקדנית ויוצרת בעלת רקורד מרשים בלהקות המחול המובילות בישראל ('בת שבע', 'ענבל פינטו'), החליטה להפנות את המבט פנימה. השראה חזקה נשאבה מסיפוריה של סבתה הפרטיזנית ששרדה את תופת מלחמת העולם השנייה, ומסרטו המרתק של פאבל פאבליקובסקי, "אהבה בימים קרים".
"סבתא שלי לא רק סיפרה לי על ההישרדות של היהודים הנרדפים" משתפת סתיו בראיון. "היא סיפרה על חיים שהתקיימו עמוק בתוך קווי האויב. המקום הזה לא היה רק מקום של פחד הוא היה מקלט יחיד למי שברח ממוות בטוח. בתוך 'פרטיזניה', הארץ הדמיונית שיצרתי על הבמה, הזמן נע בין שמחה לצער, בין אהבה לאכזבות. היערות שחצו הפרטיזנים במציאות הופכים כאן לכמיהה לתקווה שאנו כולנו מייחלים לה. ירשתי מסבא שלי חרב ג'יגיט, ומסבתא שלי את סיפורי הגבורה והם הפכו לתנועה".
בין חרב לשורשים: השפה הוויזואלית של "פרטיזניה"
"פרטיזניה" אינה נשענת רק על מחול, אלא על בניית עולם ויזואלי שלם. סתיו בוטרוס משתמשת באובייקטים טעונים כמו חרב הג'יגיט שירשה מסבה, או דימויי מטפחות ובגדים פשוטים כדי ליצור חיבור פיזי להיסטוריה. על הבמה, החומרים הופכים לחלק מהכוריאוגרפיה: התלבושות, התאורה והסאונד העוטף (בעיצובם של עדי בוטרוס וסתיו) יוצרים יער תחושתי. זהו ניסיון לתרגם את ה"סיפור שבעל פה" של סבתה לכדי שפה גופנית שמהדהדת את המתח שבין התכנסות במחבוא לבין התפרצות של חיות ותקווה. כפי שסתיו מתארת זאת: "התנועה לא מנסה לשחזר את העבר, היא מנסה לחוש אותו מחדש. כל הרמה, כל נפילה, כל מגע בין רקדנים, הוא ניסיון לאחוז לרגע במשהו שהיה ואיננו, ולהפוך אותו לנוכחות חיה על הבמה".
דיאלוג תרבותי: השפה הבימתית של מופע המחול "פרטיזניה"
להקת "ענבל", הלהקה הוותיקה והיוקרתית בישראל (שהוקמה ב-1949), הציבה לעצמה מטרה לשלב בין פולקלור אתני לשפה עכשווית בועטת. עבור סתיו, המפגש עם האנסמבל היה חוויה של גילוי הדדי. "עבדתי עם רקדנים ממוצא תימני שהקצב שלהם שונה מהסגנון שלי, אבל זה היה הקסם. במופע הזה חיברנו רקדנים שונים לחלוטין באופיים ובמזגם לחלל משותף לא למרות ההבדלים בינינו, אלא דווקא בזכותם. נוצר שלם הומוגני שמעשיר את כל מי שנוגע בו".
סתיו מוסיפה: "היה מקרה מרגש במיוחד שעבדנו על סולו של רקדן ממוצא תימני. לא יכולתי לשער בנפשי שריקוד שורשי מפולין ירגש אותו כל כך, ויצבע את התנועות שלו בגוונים חדשים ומרגשים. זהו כוחו של המחול"
מעבר לכוריאוגרפיה: יצירה קולקטיבית דמוקרטית
אחד ההיבטים המרתקים בשיטת העבודה של סתיו הוא הוויתור על תפקיד הכוריאוגרף ה"דיקטטור". "אני לא מקבלת את זה שהכוריאוגרף צריך להיות היחיד שקובע" היא אומרת. "אני משתמשת בפוטנציאל האישי של כל רקדן ורקדנית. בלהקה שלי אנחנו עובדים על מופע שנה שלמה, והוא במידה רבה יצירה משותפת. אני לא רק מביימת, אלא גם רוקדת עם האחרים, והאינטראקציה בינינו היא יצירתית ופתוחה".
ברק מרשל, המנהל האמנותי של להקת "ענבל", מסכם: "סתיו בחרה שלא להתנתק משורשיה, אלא לפנות אל מורשתה האישית כמקור השראה מרכזי. התוצאה היא שפה בימתית עשירה המאכלסת את כל שותפיה ומשקפת במדויק את המדיניות החדשה שלנו: שילוב בין חומר תרבותי ואתני לבין שפה עכשווית".
לא עוצרת לרגע: העתיד של סתיו סטרוז' בוטרוס
היצירתיות של סתיו אינה נגמרת ב"פרטיזניה". היא כבר נושאת עיניה לפרויקטים הבאים, ביניהם עבודה חדשה ל-'תל אביב דאנס' שתשלב מודרניזם ופולקלור מזווית שונה לחלוטין. "אני רוצה להכיר כמה שיותר ריקודי עם ממדינות שונות. אני מוכנה ללמוד ממורים למחול פולקלורי מכל קצוות תבל" היא משתפת. "יש לי כל כך הרבה אלמנטים ששיתופי פעולה כאלו יכולים להעשיר את הריקודים שלי. כל יצירה שאני יוצרת עוברת דרך הניסיון והשקפת העולם שלי, ואני לעולם לא חוזרת על יצירות קודמות. אני תמיד מחפשת, גם עבור הקהל שלי וגם עבור עצמי, עולמות חדשים ולא מוכרים".
מה מחכה לכם על הבמה? חוויה חושית מלאה
ב"פרטיזניה", הרקדנים נעים בתוך מבנים קבוצתיים מתפוררים ובוחנים מבנים חדשים, פנטסטיים. הם מחפשים עוגן משותף, תזמון, צורה ומגע. הם מפרקים ובונים את המרחב כדי להמשיך לנוע, נוטשים ונעזבים, רוקדים עם זיכרון המטפחות והצבעים עד הקו הדק שבין חיים למוות. כפי שמסכמת סתיו: "הבמה והאולם מתחברים דרך רגשות אוניברסליים: שמחה, עצב, אהבה, נוסטלגיה. כל מופע, בפועל, הוא שונה, כי גם הקהל מגוון".
אל תחמיצו את המופעים שנותרו!
בואו לגלות עולם שבו העבר פוגש את העתיד, ושבו כל תנועה מספרת סיפור של שורשים, אהבה ותקווה.
תאריכים:
27.7 (יום ב') בשעה 20:30
28.7 (יום ג') בשעה 20:30
מיקום: תיאטרון ענבל, תל אביב.
כרטיסים בקישור הבא
צוות מופע המחול:
כוריאוגרפיה, עיצוב במה ותלבושות: סתיו סטרוז׳ בוטרוס | ליווי אמנותי: עדי בוטרוס | עיצוב תאורה: רותם אלרואי | עיצוב סאונד: עדי בוטרוס, סתיו סטרוז׳ בוטרוס
על הבמה – הרקדנים היוצרים:
שיר לוי, עדן ירדן מירון, נועה טולדנו, תמר קלימי, אלה רובינגר, ירדן שי, והב, יהב סבג, יובל לביא, ירדן ישורון.
https://www.facebook.com/share/r/1E7NR41b7E/
(הכתבה מבוססת על ראיון מאת איסקרה דקלו, כתבת הרדיו הלאומי הבולגרי בישראל).
