הערב שבו נכנסתי להיכל התרבות בתל אביב היה כולו בסימן קונצרט הגאלה של הכנרת טניה וינוקור, אירוע חגיגי שציין 20 שנות פעילות יצירתית. הקהל שהגיע מילא את האולם בציפייה דרוכה. אנשים שהגיעו מוכנים למופע סוחף, חסרי מניירות, שבאו ליהנות מהמוזיקה באמת כשהם מכירים היטב את הכוח המתפרץ של טטיאנה על הבמה.
מלבד הכנרת הווירטואוזית, הופיעה בפני מעריציה הנאמנים גם התזמורת שלה. למעשה, מדובר בכישרון רב-תחומי; טניה היא לא רק כנרת, אלא גם רקדנית, זמרת, כוריאוגרפית, מלחינה של שירים מקוריים ומעבדת של יצירות מוזיקליות של אחרים, ואפילו מעצבת תלבושות וחללי במה.
כפי שניתן היה לצפות לציון דרך של קריירה ממושכת, המוזיקה הייתה מגוונת מאוד. מבחינת ז'אנר, קצב וסגנון, שלטו שירים וריקודים צועניים מכל קצוות אירופה: ממולדתה של טטיאנה מולדובה, דרך פלמנקו, צ'רדש, שירים מסרטיו של קוסטוריצה, ועד המוזיקה הלטינו-אמריקאית של הקרנבלים. ההפתעה הגדולה ביותר הייתה ואלס שנולד בבתי קפה-שאנטן, ולא בנשפים בארמונות.
אחד הדפים המעניינים ביותר בביוגרפיה שלה קשור ללהקת "מיומנה". כשהייתה כבת 19, הוריה, גם הם מוזיקאים, שלחו אותה ללמוד פלמנקו בספרד. היא החליטה להישאר שם, ושם גילו שהיא משתלבת באופן טבעי מאוד בפולקלור המקומי. אך כשהגיעה לישראל לחופשה, קראה במקרה ש"מיומנה" מגייסת רקדנים-מוזיקאים. לאחר שהתקבלה, היא יצאה לסיבובי הופעות כמעט בכל העולם, אך התעקשה לחיות ולהקים משפחה בישראל.
טניה וינוקור מופיעה כמעט בכל יום מול קהל, ויש לה כמה אלבומים שיצאו לאור. למרות העומס הבלתי יאומן, היא נראית צעירה ואנרגטית ואף אחד לא היה מנחש שהיא אם לשלושה ילדים. גם סיפור האהבה שלה קשור לעבודתה: צלם צעיר ויפה הגיע לצלם תמונות פרסומת לקונצרט שלה, וכבר בסשן הצילומים הראשון הגיעה הצעת הנישואין. יש כאן פרדוקס: ברפרטואר של טטיאנה יש שירים מעובדים ושירים מקוריים על אהבה נכזבת, ואף לא אחד על נישואיה המאושרים.
שיא הערב הגיע בסוף המופע, כאשר טניה הלהיבה את הקהל כולו. היא ירדה מהבמה והסתובבה בינינו, כשהקהל נעמד על רגליו, מוחא כפיים ורוקד לצלילי המנגינה הסוחפת. זו הייתה חוויה חיה, מרגשת ומשוחררת שגרמה לכולנו להרגיש חלק מהמסיבה.
אם עלינו להגדיר איזה סוג של מוזיקאית היא טניה וינוקור, הרי שהכי מדויק לומר שיצירתה היא התוספת הטובה ביותר לארוחת צהריים טעימה שכן על השולחן חייבת להיות בהכרח ממליגה, כזו שבקישינב חותכים עם חוט, ויין ספרדי תוסס.
הכתבת: איסקרה דקאלו, כתבת של הרדיו הלאומי הבולגרי מישראל.
